לא סתם

אני אוהב את התחושה של שד מלא אצלי ביד.

אוהב להרגיש את המשקל, את הרכות.

אוהב להרגיש את הצמרמורת שעוברת בגוף שלה כשאני מכניס פטמה לפה ויונק.

כשהכל מגורה אני אוהב לקשור את השד, ללפף טוב סביב הבסיס ולהרגיש את השד מתמלא, מתקשה, מאדים.

אוהב להזקיר את הפטמה עם האצבעות והלשון שלי וכשהיא מוכנה כל כך אוהב להסתכל בעיניים כשאני שם עליה את המצבט ועוזב, נותן לו ליפול.

הכאב בפטמה תמיד שולח גלי הלם בכל הגוף, גלים שמועצמים כשהשד מתנדנד, קופץ ומוצלף.

ואז, עם מבט רצוף עמוק לתוך העיניים שם יד אחת על החזה שלה לייצוב ועם השניה מושך לאט את המצבט אחורה עד שהוא קופץ לי לתוך היד, בזמן שהיד השניה מרגישה את כל הגוף שלה רועד. המבט בעיניים באותו רגע שווה הכל.

כל זה רק בשביל ללוש קצת את הפטמה הדואבת, לשחק בה עם הלשון, להזקיר אותה מחדש, לפני שהמצבט חוזר לסיבוב נוסף.