רגשות

האמת, לא חשבתי בכלל שזה יהיה הרגש הראשון שאני אכתוב עליו כאן, אבל זה רק מתאים, סמלי ומשמח 😄 שזה יצא ככה.

מודה, בהתחלה חשבתי לכתוב על בלבול, פחד, רגשות אשם. אולי געגוע.

אבל ברגע שהדומית שלי התחברה, והתחלנו לדבר, התמלאתי תחושה חדה וכיפית של שמחה. הייתי כותב אפילו אושר, אם לא הייתי חושש שאני אשמע כמגזים, או שיש שיחשבו שזה מוקדם מדי.

במשך כל השיחה, לא הפסקתי לחייך. חיוך גדול, אמיתי, מעמוק בפנים. לא רק חיוך מנומס, לצאת ידי חובה, אלא חיוך זורח ומדבק, על גבול הצחוק (ולפעמים אפילו מעבר לו).

שמחה, שמחה אמיתית ומלאה. זה מה שאני מרגיש כשאני מדבר איתך, דומית מופלאה שלי.