רגשות

טוב, נו, זה לא בדיוק אפיסות, כנראה שקצת הטעיתי... הכוונה יותר לאפיסת כוחות..

כל היום הרגשתי מרוקן, נטול כוחות. היה לי שבוע עמוס מאד בעבודה -בקושי היה לי זמן לאכול, לא ישנתי מספיק, והשיא היה שאתמול היה לי לילה כמעט לבן (עבדתי עד חמש בבוקר, וקמתי להמשיך לעבוד בשמונה).

בכל מקרה, הרגשתי כל היום לגמרי אפוף, מרחף, ולא במובן החיובי. כאילו אין לי כוח לזוז, אין לי כוח לכלום, אין לי אנרגיה לשום דבר, רק מחכה כבר לסוף היום, להגיע למיטה שלי..

כל כך הייתי נטול כוחות, שבבוקר בקושי נכנסתי למסנג'ר, רק מדי פעם ככה מין גיחה קטנה, לבדיקה.

אבל איך שהיא יודעת לעורר.. אחרי הצהריים זה קרה. הדומית שלי שוב הופיעה וטלטלה את יומי. מודה, העייפות לא חלפה לחלוטין, אבל בריחוף והאפיפות הפכו לריחוף ואפיפות אחרים לגמרי. גם עכשיו, אני שוב קצת מרוקן, אבל הזיכרון של הרגעים ההם, ממלא אותי.

וכן, יש לי גם צריבה קטנה בחזה, מעל הלב, שתזכיר לי כל הזמן שאני לא לבד..