המסע של חתולה והייטק

באמצע השבוע נפגשנו עם גבר שהכרנו באתר. התכתבנו איתו ארוכות ואפילו שוחחנו בטלפון (יש לו קול עמוק וסקסי). היה בו משהו שונה. מהרגע הראשון הוא הקרין חום, אכפתיות ולפעמים דאגת יתר. הוא אחד הבודדים שהציב בפנינו אין ספור שאלות ותמרורים.....כמו רצה לדעת "באמת" למה? כמה? איך? מדוע? (כמו הילד מהכללית...כזה!)
הייטק אמר שנקרא לו ב' הקודם היה א' – שיהיה ב'. האמת מגיע לו – בניגוד ל"בחור", הפעם עמד מולנו גבר (מה הכוונה ....תזדיינו בסבלנות...פרטים בהמשך). הפגישה הייתה בעלת אופי שונה לגמרי. תפאורה של בית קפה איכותי וחצי ריק, זה איפשר לנו לזרום, להרגיש בנוח. בדרך לשם התרגשתי מאד, הייתה לי תחושה טובה, הייתי מלאת ציפייה. שוחחתי עם חברה ושיתפתי אותה "אנחנו בדרך לפגוש שותף פוטנציאלי" תשובתה "לרגע חשבתי לשאול באיזה עסקה מדובר? רק עכשיו נפל לי האסימון".....תגובתה הייתה מצחיקה ומשחררת. למרות שאני רוצה את החוויה בחיים לא האמנתי שאגיע אליה ועוד עם בעלי.
הגענו לפגישה יותר מנוסים וניסינו להפיק לקחים מהפגישה הקודמת. ידענו פחות או יותר איך הוא נראה ומה דעותיו ורצונותיו. הצבנו בעזרתו את מטרת הפגישה – והיא ליצור כימיה משולשת.

אז היה כך..... פגשנו בחור מקסים, אינטליגנט, אכפתי, איכותי, חושב ומרגיש יחדיו, (זה כמו 2 במחיר 1 – אין הרבה כאלה) עם ניסיון קודם, בעל יכולת הקשבה והכלה גבוהה ובעל מודעות לסיטואציה שאנו מבקשים לחוות. (דבר שהקודם לא השכיל להבין..לצערי). לאורך כל הפגישה הוא ניסה לבדוק את האספקטים הנפשיים/זוגיים שנלווים לחוויה (כל ה"מחירים" שאנו עלולים לשלם במידה ו....). הייתה לי תחושה שבאמת איכפת לו וזה נתן לי תחושת יציבות וחום, רק על זה מגיע לו כמעט אוסקר. היה לו חשוב להרגיש בטוח בתחושותיו ובמעשיו ולדעת שאינו מפריע לאינטימיות הזוגית. זה היה קצר, קולע.....שוחחנו....על הכול למעט על החוויה הספציפית.

יצאתי בתחושה מאד טובה ורגועה מהמפגש ולראשונה הצלחתי לראות את עצמי ממש "שם" (מחשבה בוראת מציאות). הצלחתי לדמיין אותו איתי, לידי, מלטף, מנשק ומחבק. אחרי הכול מבחינתנו זה אומר לחזור ל"מגרש משחקים" שעזבתי/עזבנו בגיל צעיר. מקום שאני יכולה ומסוגלת להיות בו ואפילו לחוות בו עונג ואחלה אורגזמה ☺אבל לא יכולה להתמיד כי אני אמות משעמום באמצע.

הייטק היה קצת יותר "שקט". הוא רצה לחשוב, להבין היכן אני "עומדת" לפני שיחליט בעצמו אם "לאשר" את הבחור. הוא רצה לדעת....אותי.

יום אחרי ב' כתב לנו הודעה והציע שנעלה אותה לאתר:
במילותיו עם צנזורה קלה (אני בטוחה שתקראו אותה בנשימה עצורה בדיוק כמוני.)



"אני מציע שתפרסמו בבלוג שלכם... את הקטע הבא. (מותר לומר לא..:) )
(תוכלו לתקן כמובן..)

השותף – זוג מרתק
החתולה לא הייתה צריכה אלא להיות היא, והייטק להיות הוא עצמו, מפרגן ואוהב.
העניין הוא פשוט, הם באים כזוג, וישארו זוג, ורוצים לחוות כזוג.
הנשיות והאירוטיקה.. שופעים ממנה, היא חוששת כן. בטח, אך גם דרוכה.
היא לא מחפשת זיון מהצד (נבזי מי שהציע לה..)
היא לא חייבת את זה, היא רוצה את זה. למה? למה לא..?!
היא לא פרס ואני לא ויברטור חי, אני שותף לחוויה שתהיה כנראה בקרוב.
לא ממהרים, אני גבר שיש לו זין ולא להיפך.
אני שם גם בשבילו, לא לא צריך להשפיל אותו (נבזי מי שלא הבין זאת..), להיפך..
להכיל את הקנאה שבטח תעלה, לתת לו את התחושה הראויה שהוא מדהים ביכולת הנתינה שלו.
היא גבירה של ממש, והוא אוהב מפנק וזוכה למלוא הפוקוס שלה. והוא מעניק לה את החוויה.
לא הוא לא פראייר, ולא אידיוט, הוא חוגג זוגיות איכותית איתה, וככזה הוא גם שם למענה.
החוויה תהיה ונילית, בגובה העיניים. אין תסריט ולא יהיה תסריט, תהיה הקשבה.
מה שיתאים יתרחש.
איזה עונג.
* * * * *
כמה מילים גם מהייטק:
הפגישה עם ב' הייתה נעימה מאוד ונוחה. מצד אחד ניהלנו (ביחד ולחוד) שיחות ארוכות עימו, מלאות תובנות, רעיונות מפרים ועומק רב. מצד שני נשמר איזה ניכור/ריחוק קל, כנראה הדבר שיאפשר לשים את החוויה בפרופורציות המתאימות.
כלפי חוץ, זוג מיושב, בדרך לקפה אופנתי. בפנים – סוער ומתהפך. השיחה עם החברה שחררה משהו והפיגה חלק מהלחץ בו היינו. האם כל זה נכון?
השיחה קלחה והייתה נעימה. לא ארוכה מדי עקב מחויבויות קודמות ואולי גם זה מסוד קסמה. איך אומרת הפרסומת "Less is more". הרבה התעניינות, אכפתיות, תהייה כנה, לא כופה.
נשמע שאנחנו קרובים. ההתרגשות מתחילה להתעצם. תאחלו לנו בהצלחה (אם וכאשר...)
משפט מרגש אחד, שנכתב: "כן, אני חושבת שאני רוצה להזדיין איתו". ללא מילים...