המסע של חתולה והייטק

“10... 9... 8... 7... 6... 5... 4... 3... 2... 1... להפסיק....”
את מחייכת את החיוך המקסים ולוחשת לי. בצער רב אני גונב עוד נגיעה בזיין התפוח שלי, מנסה לרצות אותו עוד מעט. שלי זו הגדרה מעניינת ולא לגמרי מדויקת. צמוד אלי? בהחלט, כל הזמן. שלי ברשותי? כבר לא.
את מלטפת אותו בקצה הציפורן האדומה, מעבירה קו, שורטת בקלילות לכל אורכו עד לכיפה, מלטפת עם קצה הציפורן את הפתח שבראשה, כרומזת לבאות. הוא רטוב, מכוסה בראשו בנוזל שקוף.
"כבר אתה מרטיב אותי" את מעירה ומנידה בראשך. אוספת מהנוזל השקוף על הציפורן, ומניחה אותה בין שפתייך, מחייכת בטיזריות מעושה. "מה אנחנו נעשה איתך? מסתובב לך כל היום, חופשי ומאושר, ללא השגחה, מבזבז את זקפתי היקרה על כלום". זקפתה. אכן, זקפתה. הוא שלה, לרשותה והיא קיבלה מידי את האחריות עליה. כבר כמה שבועות אסור לי לגעת ללא רשותה. מלכתי הנהדרת מתחשבת בי מאוד, נדיבה מאוד ומאפשרת.

"תאונני לי כלבה מיוחמת שלי, תשפשפי את הזיין הזה שלי על הירך הלבנה והרכה שלי. אבל לא להזיז ולא להפריע"
אני משתפשף בחמת זעם, מנסה להזיז כמה שפחות. מלכתי מרוכזת, האצבעון החזק שלה ממוקם על מרכז העונג שלה ולפי נשימותיה זה לא יקח עוד זמן רב עד שעינוגה יגיע לגבהים חדשים.

"10... 9... 8... 7... 6... 5... 4... 3... 2... 1... להפסיק....”
"למה כל-כך מהר? יותר לאט.. בבקשה" אני מתחנן תוך שפשוף, מרוכז כולי במעשה. והיא בקצב שלה, פשוט עוצרת אותי בכדי שאוכל להתמקד בלענג את פטמותיה המזדקרות משדיה הבהירים והכבדים, להחיש ולהגביר את האורגזמה שלה.
"כן" היא מתנשפת, "אתה רואה? גם בלי הזקפה שלי אני מסתדרת, כלבה מיוחמת שלי"
אני מרגיש את רגליה מתקרבות, את גופה מתכווץ ומתקמר קלות בזמן שהאורגזמה המיוחלת מגיעה.. גניחה נוספת, גרונית וזהו. גופה מתרכך לו שוב.
"בוא אלי. אני רוצה להרגיש אותך בפנים" בפנים קורנות אני נשכב מעליה ומחדיר את הזיין הפועם אל גופה. "או, מצויין.... הזקפה שלי נאה ומוכנה" היא מחייכת. אני מתחיל לנוע בתוך מקדשה הרטוב, המסעיר. החם.
צמרמורת חולפת בי כשהספירה מתחילה:

"10... 9... 8... 7... 6... 5... 4... 3... 2... 1... לצאת....”
גיחה אחרונה ויוצא. הזיין פועם ורטוב, מכוסה במיציה המתוקים, יוצא החוצה משתוקק לחזור אל החום הכה מפתה. החיוך שלה מצטמצם לצורת "או" קטנה. "כל-כך טובה הזקפה שלי. אני תמיד שמחה כשהיא מוכנה עבורי, והרבה פחות כשהיא שם שלא לצורך, ללא השגחה" הזיק השובב חוזר לעיניה. אני חודר בכוח שוב, היא מרימה מעט את ישבנה ואוחזת ברגליה, מאפשרת לעצמה חדירה מענגת יותר.

"10... 9... 8... 7... 6... 5... 4... 3... 2... 1... לצאת....”
כל-כך קצר ומהר! אני גונח באכזבה כשאני יוצא החוצה. עוד! רוצה עוד!
"אז מה כלבה מיוחמת שלי? איך זה עובד לך? אני אוהבת אותך ככה. מרוכז ומפוקס בי ובצרכיי"
שולחת יד מלטפת אל פטמותי, מלטפת אותן להזדקרות. גרררררררר.
אני חוזר שוב. הפעם היא לא סופרת, רק מדרבנת אותי לחדור עוד חזק ומהר. אני סופר בלב ליתר בטחון ויוצא. זה היה קרוב למדי הפעם.

"אתה בחוץ........." אני מודה שספרתי בליבי ותוהה אם היא מתרשמת או אם הייתי אמור להמשיך. אני נכנס שוב בשצף קצף.

"10... 9... 8... 7... 6... 5... 4... 3... 2... 1... לצאת....” ההתנשפויות שלי לא מותירות מקום לספק עד כמה אני חם וחושק בה, עד כמה אני רוצה שחרור. "סיימנו להיום".
אני נתקע בקיר מזכוכית "מה? לא, בבקשה לא"
"סיימנו להיום. אני רוצה אותך חד ומרוכז מחר. אתה לא יכול לגמור היום"
אני מתחנן והיא בשלה. לבסוף היא נעתרת ומתירה לי לחדור שוב.

"אתה רואה איך אני דואגת לך? ואיך אתה דואג לי בתמורה? משתמש בזיין שלי לעצמך. כן עוד. חזק ועמוק. תעשה את זה כל פעם כאילו זו הפעם האחרונה, כי אולי מחר לא אבחר להיות כה נדיבה"
המשמעות של הדברים כל-כך מטלטלת... שוקעת עמוק בנפשי, והגירוי כבר עצום וקשה מנשוא. באבחה חדה אחרונה אני מתפוצץ באורגזמה רועשת אל תוך גופה, גונח, מתנשף, ספק מייבב מעוצמתם של הרגשות. שרירי האגן שלה מתקשים על הזיין, חולבים אותו For all its worth... ומביאים אותה לשיא משלה.
"אני אוהב אותך אשתי היקרה, מלכתי האהובה" והיא אוספת אותי אל חזה ומחזירה אותי אל העולם.
"גם אני אותך אהובי" אני שומע אותה לוחשת.

אני נשען על ידי ומסתכל עמוק לתוך עיניה המהפנטות. היא מחייכת. "נקה אותי בבקשה" מחווה נדירה. אני מנשק את בטנה וגולש מטה, אל מקדשה המוצף והסתור, ראייה למה שהתחולל לפני
דקות מספר. אני אוסף בלשוני את תערובת מיצינו, פרי אהבתנו. היא מחזירה את האצבעון ותוך
כדי הניקוי המסור מביאה עצמה בזריזות לשיא נוסף, קצר, קולע ואגרסיבי מאוד...
בחיוך רחב ומסופק היא מתגלגלת לה על בטנה אל הצד שלי של המיטה, מותירה מאחוריה שלולית רטובה. "עכשיו הולכים לישון" היא אומרת בנמנום קל ומסופק בזמן שאני נושק על לחייה.

אשתי היקרה. מלכתי האהובה. מוקדש לשתיכן באהבה גדולה.
(ותודה למישהו - הוא יודע ...)