המסע של חתולה והייטק

בעלי, אהובי
עברו חלפו להן 10 שנים.
מקפלות בתוכן הרבה רגעים.
היו שמחות, מתנות, התרגשויות גדולות.
ימי הולדת, מסיבות, ימי נישואים וארוחות.
היו גם עצבים, כעסים, ריבים והתפייסויות.
תמיד באלבומים...כולם מחייכים.
דווקא הרגעים שלפני הם הכי שווים.
רסיסי חיים ,חוויות, טעמים וריחות.
את כל אלה עברנו בכמויות.
אם לא הייתי בטוחה, עכשיו אני כבר יודעת
להיות נשואה לך זו העבודה הכי "משגעת".
שעות מאומצות, ללא תנאים, בונוסים או העלאות שכר "מדהימות"
הרים של כביסות,
כלים בכיור,
נעלים פזורות בכל "חור".
2 ילדים בבית מתרוצצים.....בקולי קולות צוחקים ומשחקים.
כמו לכל עבודה גם בזו יש יתרונות לא מעט.
אין צורך לנסוע באוטובוס או לחפש חניה כי ה"עבודה" ממש קרובה.
קרובה לנפש, קרובה לגוף......גורמת לי תמיד לחיוך.
אני מרגישה עטופה במיליון נשיקות, "ליקוקים", חיבוקים חמים ונגיעות
עוד לא דיברתי על האמון, ההקשבה והתמיכה ללא סייגים.
היכולת לחלוק, לשמוע ולהישמע מבלי לפחד מהרגע הבא.
לדעת שהשמיים לא נופלים אם טועים או מתבלבלים.
אנחנו והילדים על המיטה קופצים, מתגלגלים, מדגדגים
עושים הרים מהשמיכות פוך וצוחקים.
אלו הרגעים החשובים שמצטלמים
בזום אחד....מנציחים.
כן ככה זה אצלנו במשפחה....דברים נעשים מתוך אהבה.
האהבה שלך אליי אינה מובנת מאליו,
היא מלאת בתשומת לב, רגישות בכל שלב.

אהובי היקר
אישי המוכשר
במלות 10 שנים וטבעת על היד.
אני שמחה שבחרתי בך להיות ה"אחד".
מזל טוב לך בעלי.
אני שמחה שאתה "שלי".
החתולה