המסע של חתולה והייטק

הם נסעו ביחד. היא נהגה הוא הסתקרן....מה כל כך דחוף באמצע יום עבודה, נסיעה כל כך ארוכה.
היא הייתה החלטית מידיי, שקטה. הוא התבונן מהחלון המכונית, ראה אנשים, שדות, שלטים...את כולם הם חולפו, עברו מזמן.
לבסוף היא חנתה על דרך כורכר.
הם נכנסו לבית גדול וישן כמו אחוזה....היא המשיכה לרדת במדרגות, מטופפת בנעליה על כל מדרגה, הוא ירד לצידה. מבטו הסתכל על רגליה יורדות במדרגות העגולות.
התחיל להחשיך. לאט לאט האור נעלם ורק להבה קטנה סימנה לה שהסתיימו המדרגות.
היא הסתובבה אליו, הורידה את משקפיו "את יודעת שבלעדיהם אני לא רואה" החל לרטון לעברה.
"זו בדיוק מטרה" ענתה לו. הכל נהיה מטושטש, ליבו החל לפעום, הוא כעס על עצמו שהלך אחריה מבלי לשאול לאן.
"עכשיו הוא שלך" שמע אותה אומרת.
מי זו? מה הכוונה שלך? איך היא מוסרת אותו כך. למי?
הוא לא שמע תשובה. הוא התאמץ כל כך והצליח לראות שתי צלליות נשיות עומדות מולו. הוא ידע שהן מתבוננות בו, בוחנות, בודקות אותו... הן צופות בו מגשש את דרכו באפלה.
"מעכשיו אתה שלי" שמע קול נשי רך וצרוד פונה אליו. "כן המלכה" ענה מיד.
הוא הרגיש זוג ידיים מלבישות עליו קולר עבה, זוג ידיים מכפתרות את חולצתו, הוא עמד שם באמצע האפלה וניסע לחשוב, כמה ידיים הוא ירגיש היום? מה קורה עכשיו? מכנסיו נפתחו ונפלו ארצה, זוג ידיים חלץ את נעליו.
הכל נראה כל כך מטושטש. הוא הרגיש את ידיו נתלות על הצלב. גופו עמד שם, חשוף. הקולר הכביד עליו. נהיה שקט......דקה...עוד דקה...הוא תהה לאן כולם הלכו. הוא עמד שם הרבה זמן עד שהרגיש כמו נצח...לבד...בשקט.
קול עקבים התקרב אליו....רעד קררררר עבר באשכיו, הוא קפץ .הוא רצה לסגור את רגליו אך הן לא צייתו לו. "עוד מעט יבואו כולם, מלכות ועבדים, מאסטרים וכלבות. הם באים ליהנות.....אתה מנה העיקרית" ליבו פעם בחוזקה. " מה שאתה חש עכשיו זוהי רק ההתחלה..." היא נעמדה על אצבעות רגליו כדי להבהיר לו את דבריה. "ככה אני אוהבת אותך קשור, שלי ועירום. יש משהו מהנה בגבר מושפל וקטן" הוא שמע אותה מחייכת. " כבר אני יודעת שתהיה לי טעים" אמרה ונשכה את כתפו.
עוד פעם היה שקט....גופו התעייף. הוא חשב שהוא צריך להישאר ער בשבילה. ידיו החלו לכאוב, רגליו החלו נרדמות. עינייו נהיו כבדות, ראשו החל לדאוג. מה כוונתה? מי זה כולם?
הוא התעורר כשהרגיש כל מיני ידיים מטיילות על גופו, מלטפות, בודקות, תופסות, ממששות, מושכות, מחזיקות....הוא פתח את עיניו והיו המון צלליות מהלכות למולו. הוא נלחץ, ניסה לזוז וידיו היו קשורות, רגליו מפוסקות וראשו הוחזק כמו בסד.
"הנה הצעצוע להיום, תראו, תרגישו, תמששו" הוא שמע את מלכתו מדברת עליו. משהו החזיר לו את משקפיו. בבת אחת הכל היה מואר, הוא כל כך הופתע. כל כך הרבה אנשים סביבו, עוברים ומסתובבים לידו-סביבו, נוגעים, מלטפים, מגששים, צובטים.....ליבו החל לרוץ בשיגעון, דמו עלה לרקותיו, הוא התרגש כל כך, כובד הקולר על צווארו כבר לא הפריע לו. כולם רואים אותו עירום, חשוף. כל גופו תפוס ותליו. רקותיו החלו לכאוב. כולם הסתכלו עליו.....הוא היה ה"צעצוע" להיום.
יאמיי