המסע של חתולה והייטק

מוצ"ש אחרון של החופש הגדול. חזרנו מחופשה משפחתית עם ילדודס. היו כרטיסים לתיאטרון ביד. למרות העייפות. החלטנו נלך. מה שילמנו! לא נלך? טוב, נלך.
אמאבא הגיעו בזמן. מבט חטוף שלה בי הספיק לדו"ח מצב:
איזו יפה את! (אופטימיות קוסמית אף פעם לא נראתה עליה טוב כמו היום)
א ב ל
העקב גבוהה מידי.
המחשוף עמוק מידי.
החצאית קצרה מידיי...
הקשבתי, הפנמתי, חייכתי ....
עשיתי סיבוב מול המראה. סיבוב אחד שהספיק לי להחליט היום אני הולכת ככה. כן! בדיוק ככה! הייטק תפס חיוך מלא שיניים יפות למראה מחשוף. הוא היה מאד מרוצה מהתלבושת.
הגענו לתיאטרון לגלות שבאמצע אוגוסט אין להם מזגן. ההצגה מעולה אבל ארוכהההההההההההההההההה.
מעלינו ישבו זוג. הוא והיא.
היא העירה על המחשוף. הוא שאל אותה אם לא יהיה לי קר ברגלים.
(תודה על הדאגה הכנה......לא!)
כל זמן ההצגה היא הסתכלה בתוך והוא הסתכל מחוץ למחשוף.
החום הרג את כולם. אנשים החלו מנפנפים עם התוכניה.
בסוף יצאנו לאוויר הפתוח והרגשנו משב קל, נשמנו לרווחה, אספנו בקבוק קולה ונכנסנו לאוטו.
הייטק שלח את ידו ופיסק את רגליי. גלגל בעדינות את בקבוק הקולה בין ירכיי החשופות. עיניי התגלגלו מתחושת הרטיבות, קור ועונג. ואוו.
אכן קולה קרה מוסיפה "טעם לחיים".

נ.ב
"נו באמת מה את חושבת שלא ידעתי שה"תלבושת" הזו סקסית, זנותית וחשופה...ידעתי אבל נהניתי מכל שנייה."