לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

המסע של חתולה והייטק

מסע משותף של זוג מיושב אל ארץ לא נודעת...

עדכון: כרגע היא בארץ הלא נודעת ואני מתמודד באומץ. שידורינו ישובו למסלולם בקרוב... :-)
לפני 14 שנים. 21 בנובמבר 2009 בשעה 22:28

שלום לכולם,

רצינו להודות לכל המתעניינים בשלומה של הגברת ובתהליך החלמתה.
החתולה סבלה מדלקת ריאות ואושפזה למספר ימים, כרגע אנחנו בתהליך התאוששות ומתחילים
לאט לחזור לעצמנו. באופן טבעי התהליכים קצת קפואים ונקווה להפשירם בהקדם.

בינתיים - סיימתי את עבודתי ויצאתי לחופש. הנה פוסט בהשראתו של החופש ושל חבר יקר

* * * * *

אני אוהב את חברי היקר ב. (מהצמד ג"ג). יש משהו בטמפרמנט שלו, בזרימה האיטית הלפעמים מחושבת לפעמים מהורהרת,
שמאפשר לנו לדבר בנחת, לגלוש מנושא לנושא לנושא מבלי לאבד איזה חוט דמיוני של מחשבה.
השיחות מתמלאות רגשות, זיכרונות ונגיעות חיים, כיאה לשני גברים הקרובים לסיום העשור הרביעי של חייהם
(מלמעלה או מלמטה, לא ממש חשוב).

השיחה השבוע התחילה מדיון בסיגריות ג'יטאן לכלא, ועברה למשקאות, עת הפליג ידידי בזיכרונות מבית סבו הנסובים סביב העראק,
אחד ממשקאות ילדותו. פוסט נפלא ידידי... לחיים!

מצידי, אני לא שותה גדול ועוד קצת פחות חובב של אניס. אתוודה כי אולי לא טעמתי עראק כהלכתו,
למרות שיש לי ניסיון מסוים עם האוזו והראקי (אח, אותה מסעדה נהדרת בכיכר המרכזית בסקופיה).
מה שכן, אותה שיחה עוררה בי געגוע עמוק ל"תמונות יפואיות", הטור וסדרת הספרים האלמותית של מנחם תלמי.
קראתי אותם בשנות העשרה שלי והתמוגגתי מהטיפוסים הציוריים, העלילות הפתלתלות והמשעשעות הכי חשוב,
תיאורי האוכל הסמי ארוטיים, בהם כל ביס מעורר תחושה של כמעט אורגזמה.

יש לי מעט זיכרונות ילדות אישיים מיפו. קבב רומני עסיסי בפיתה לצד כוך מעושן, מסעדה הודית עם
נוף מרהיב לים, גם אותו מועדון שהיה בית לרבים מכם (אני ביקרתי בו רק פעמיים, פחות התחברתי
אליו מהחתולה), מאפה חם מאבולפיה וגלידה צוננת מאנדריי באישון לילה אחרי יציאה וכמובן זיכרונות נהדרים שלא יימחו
לצד כאלה צורבים מהיכל הכדורגל המיתולוגי.

הזיכרונות הנעימים בשילוב חסך מסוים מתקופת מובטלות קודמת, יצר לי חשק עז לבקר באחד מהיכלות החומוס המיתולוגיים ביפו.
חמישי היה יום החופש הראשון מאז השתחררתי מעבודתי, ולכן התחמשתי בחבר ונסענו ליפו.
מסבחה חמימה בעלי קראוון המיתולוגי סיפקה עונג רב בבוקר יום סתווי נאה ומשם, עקב הפצרות החבר, לדפן את הבטן
בפרוסת כנאפה טרייה עם קפה מהביל במוטראן הנצרתי. ת-ע-נ-ו-ג!

מה אומר לכם? לחזור בחצות היום הביתה, בבטן מלאה וראש שוחה, למצוא את מלכתי במפתיע בבית, להניח את ראשי
על החזה המפואר ולחייך חיוך אושר אמיתי. אלה הם החיים!

מושפעברכות - לא סתם אמרו אין כמו יפו בלילות אבל גם באמצע היום אני רואה שהיא מעוררת תאבון
לפני 14 שנים
חתולה והייטק - כנראה שאפילו יותר :-)
ה.
לפני 14 שנים
מושפעברכות - מי יודע מה אפשר לגלות בסמטאות יפן :)
לפני 14 שנים
דיווה​(מתחלפת) - אכן כן
שתמיד תהיה לידך המלכה השווה שלך
}{ לאישה היפה + חיבוק גמלך
שבוע טוב
לפני 14 שנים
חתולה והייטק - היי את קוראת ;-)

תודה רבה :-))
ה.
לפני 14 שנים
gamVgam​(אחר){גם וגם} - :-)
מפרגן מפרגן
כמה יפה לכם שמצאתם את החיים ככה באמצע היום.
מכיר את החיוך הזה שלך ויכול לדמיין אותו שוקע בחמימות עוטפת בין המפוארים

B
לפני 14 שנים
חתולה והייטק - החתולה מגרגרת בהנאה מהמחמאה...
אכן קלעת בול. אתה כבר מכיר אותנו טוב מדי :-)
לפני 14 שנים
Aציבעוני​(אחר) - איין עליכם
לפני 14 שנים
dn46​(שולט) - מדהים, כמה זכרונות משותפים,
תמונות יפואיות, ההודית, "המקום ההוא"....
לפני 14 שנים
חתולה והייטק - :-) כנראה עניין של שכבת גיל...
לפני 14 שנים
dn46​(שולט) - אז זהו, מה שמפתיע שדי לא :)
אבל כנראה שאותו טעם,
אוהב
לפני 14 שנים
חתולה והייטק - הממ, קראתי ספרים של בוגרים בגיל מאוד צעיר אז אולי...
לפני 14 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י