המסע של חתולה והייטק

אחרי התפרעות רגשית בעלת סממנים קשים של פולניות יתר מצד הייטק,
שגרמה לכולנו להמציא סקאלה חדשה של רגשות שמחה אושר. עכשיו אני כי ההוא סוף סוף הלך....

אז מה היה לי שם? יום הולדת שמח לי.
היה מעגל חברות, אוהבות, מפנקות, צוהלות וצוחקות.
למעט זותי שהייתה עסוקה בלהריח בשמים ולהתמרח בכל הקרמים הדרושים. (חסרת לי אתמול...ואני גובה חובות מהר ובמזומן!:)
הייתי כל כך נרגשת, מוצפת ונפעמת מתשומת הלב והאהבה השופעת שזרמה כמו מים. לכן אבדו לי המילים ואיתן גם התיאבון ובהמשך גם הקול.(כמיטב המסורת, פיתוח יהודי-ישראלי שלי.)
היום אני "רק" קורנת מאושר והזיכרונות מדגדגים אותי ומציפים אותי.
אני רוצה להגיד ת ו ד ה ענקית לכל אחת,
על ה מ ת נ ה (זותי שיחקת אותה בגדול!) ממש הייטק! (רגע הוא שלי! איך הוא התערבב לערב בנות?)
ההכנות (יקירתי גם לקנות צריך כשרון...ואת כישרונית בטירוף, ממש אומנית.)
העשייה (צלמת מנומרת איפה התמונות המפלילות?)
החיוך (את קצת ביישנית ..כל כך כייף שהגעת:))
הנתינה (אלפחורס בטוסטר אובן? השתגעת ?מזה סאשן סבלנות?)
האהבה (אחת חכמה לקחה על עצמה לחדש את השפה. ואמרה לי שאני "אהיבה"ואני שאלתי מה? כי אפילו ה-Word שלי מסמן את זה כ- מה זה?)
האוכל המצוין (הפשטידה שלך היא שילוב מעולה.)
וכמובן התותים (היה להם ריח וטעם של...תותים אמיתיים במיוחד עם הקצפת...תותית קטנה את שף!)
אההה......ואין אין אין מסיבה בלי בלי בלי המאחרת של החבורה. (מודה מודה מודה... עשית לי חיוך דבילי....התגעגעתי כל כך.)
חייכתן אותי ריגשתם אותי. בורכתי בנוכחותכן בחיי.
בורכתי בעצותיכן החכמות, בעוצמתכן ובחוסן האנושי נשי שהרעפתן עליי. כל אלה בשילוב עם אוכל מעולה ו-וודקה (שהצליחה להפתיע אפילו את הרוסיה של החבורה) קרינבריז. גרם לי לחיוך הדבילי שהיה עליי אתמול. הרגשתי מאד "מ א ו ש ר ת" (ניסיתי לגרד את החיוך בשפכטל הבוקר...עדין לא עבד לי.:))אוהבת כל אחת מכן מיליון. מתה לחבק אתכן ונשק אתכן מחדש.
ממני
מיצי


נא לא להגיב על הפוסט :-)