עלילות דסדמונה בארץ הבדס"מ

מעשה שהיה כך היה. בימי רווקותי העליזים...כשעוד חיפשתי לי את הנפש התאומה שלי...(שכל מי שעוקב אחר הבלוג הזה יודע שהיא נמצאה) הייתי גם קוראת בלוגים מושבעת. ואחד מהבלוגים האלו נגע מאוד לליבי...זה היה בלוג של אישה, בת גילי בערך, גם היא חיפשה את הנפש התאומה שלה...ונתקלה בתלאות דומות לשלי, לכן היה קל לי מאוד להזדהות עמה והרגשתי שאנחנו ממש חולקות את אותן חויות.

כמובן שגם הגבתי לא פעם לאירועים המוזכרים – בדרך כלל ישירות אליה, אך לפעמים גם בציבור. במסגרת התגבות האלו – נתתי לה את שמי האמיתי, והיא החזירה לי באותה המטבע ונתנה לי את שלה.

לא עבר זמן והיא החלה לצאת עם בחור. בהתחלה היה נראה כאילו אכן זה היה מה שחיפשה אך לאחר כמה חודשים עזב אותה אותה הבחור...ולא רק שהוא עזב אותה...הוא עשה את זה בצורה מאוד מכוערת. אני חייבת לציין כאן שזו היא דעתי האישית בלבד, אבל הכאב של אותה בלוגרית, נגע לליבי...גם אני חויתי חויות דומות.

היא, ברגע הפרידה הייתה בטוחה, כמו שאני הייתי בטוחה במיקרים דומים, שהפרידה היא זמנית...אולי מכיוון שהבחור הנ"ל המשיך לשכב איתה ולרמוז שיש סיכוי שהם יחזרו בעתיד. ובדיוק לזה אני מתכוונת כשאני אומרת שהסיום היה מכוער...תמיד תהיתי בקשר לעניין הזה, למה בחורים אינם יכולים לחתוך עניינים חד וחלק, מה זה כל העניין הזה של "נשאר יזיזים?" הלא אם היה באמת איכפת לו ממנה, הוא היה משחרר אותה ונותן לה להמשיך לחפש מישהו שבאמת יאהב אותה ,בשביל האדם המדהים שהיא, ולא ישחק איתה במשחקים של גיל תיכון...כי גם הוא וגם היא עברו את הגיל הזה לפני שנים.

במקביל ובאתר אינטרנט אחר (או כמו שהיתה אומרת בוודאי קארי בראדשו " בחלק אחר של העיר") , גם אני הכרתי בחור. צ'יטטנו קצת בצ'אט, החלפנו תמונות ומספרי טלפון. אני חייבת לציין שהוא עשה רושם חיובי מאוד וגם נראה מצויין בתמונות. באחת משיחות הטלפון שלנו לתוך הלילה שאלתי אותו אם יצא לו משהו מכל הצ'יטוטים הוירטואליים הללו. תשובתו הייתה שיצאו לו "כמה זיונים ומערכת יחסים אחת שנמשכה כמה חודשים"...מכאן המשכנו לדבר על עוד המון נושאים...כאשר באיזשהו שלב עלה נושא הבדס"מ. אני באותה תקופה, הייתי מאוד סקרנית לגבי הנושא וחיפשתי פרטנר להתנסות איתו...כמובן בתוך מערכת יחסים שתכלול גם אינטימיות ואהבה.

הבחור הזכיר שהיה מספר פעמים במועדון...וסיפר קטעי חויות שהדליקו אצלי נורה...

שאלתי, ואכן התברר שצדקתי האקס של הבלוגרית האהובה עלי, הוא אכן הבחור שאני מדברת איתו בטלפון. יום למחרת הודעתי לו שאני לא מעוניינת בקשר. הרגשתי שאני והבלוגרית מהכלוב , ממש חברות ולא הרגשתי שזה יהיה נכון להכנס עמו למערכת יחסים. יש לי כלל מאוד ברור בנושאים האלו – חבר או אפילו חבר לשעבר של חברה הוא מבחינתי מישהו שלא אתעסק איתו אף פעם. בדרך כלל אני משתדלת אפילו לא להתקרב.

נכון, שאת אותה הבלוגרית אפילו לא הכרתי באופן אישי, ואם הייתי פוגשת בה במקרה במועדון לא הייתי מזהה אותה...אבל יש מספיק דגים בים, ולמה שאני אלך דווקא עליו?

אבל הוא התעקש, אמר שמה שהיה בינהם ניגמר, והוא בטוח שלא תהיה לה התנגדות לנושא. אני התעקשתי שהוא ישאל אותה. כמובן שהייתה התנגדות.

אני חייבת לציין בשלב זה של הסיפור, שהסיבות שלא הסכמתי לפגוש בו, לא היו מצפוניות גרידא...הבנתי מסיפורי הבלוג. שהאיש האמור, אולי באמת איש מדהים, נראה טוב ואינטליגנטי, אך הוא אינו מוכן ריגשית להכנס למערכת יחסים...ואני, שחויתי מספיק שברונות לב...לא הייתי מוכנה להכנס לעוד מערכת יחסים שלא תוביל לשום מקום.

אבל שוב הוא התעקש...המשיך להתקשר אלי שוב ושוב...עד שלבסוף הסכמתי לפגישה כאשר אני מציינת לפניו – שמדובר בפגישה ידידותית, ואין לי שום כוונה להכנס איתו למערכת יחסים רומנטית, מינית או בדס"מית....

הוא נסע כשעה וחצי בשביל לפגוש אותי במקום מגורי, שהוא רחוק משלו...בא מצוייד בבקבוק יין...והתעקש לעלות לדירתי בסוף הפגישה, בתירוץ טיפשי זה או אחר...

הוא באמת נראה טוב מאוד, ואכן היה גם איש שיחה מעניין והערב עבר בנעימיים, על כן לא סירבתי, אך סירבתי לכל מגע מיני איתו...גם כשניסה כמעט בכח לנשק את כפות רגלי...אמרתי לו שזה לא נראה לי כדבר שעושים ידידים.

הוא עזב וביקש ממני בכל לשון של בקשה, שלא אשתף את חברתי הבלוגרית במה שהיה באותו ערב. ואני מכיוון שידעתי שממילא אין בינהם קשר ממשי...והבנתי שגם לא יהיה, נמנעתי מלהתערב. ולמרות שביני לבינה היו עוד כמה שיחות במסנג'ר...ואפילו נפגשנו פעם אחת במועדון...איתו לא היה לי יותר קשר. לדעתי הבחור גם ילדותי וגם שקרן...ולמה אני מספרת את הסיפור הזה בכל זאת, כך הרבה זמן איחי...קודם כל כי אני חושבת שהוא מעניין ומשעשע...מדהים כמה גם העולם הוירטואלי קטן...ושנית כל, נראה לי שבאמת עבר כבר מספיק זמן ואיש אינו יכול להפגע מכך עכשיו.