עלילות דסדמונה בארץ הבדס"מ

אתמול בשעות הערב המאוחרות אחרי שאהובי חזר הבייתה, אכל ארוחת ערב והתיישב לקרוא את הפוסט האחרון שלי...תקציר השיחה ביננו הייתה כדלקמן:

שטן: "נכנסת בו חזק, אה?"
דסדמונה: "אה, בכלל לא התכוונתי, פשוט כולם כותבים לאחרונה על דומים מסוכנים, אז החלטתי לתת את הגירסה שלי..."
שטן: "ומה אם הוא או אחד מהחברים שלו שנמצאים באתר יתקל בזה. את חושבת שזה יפה ממקומך בארצות נכר, כך להשתלח באדם שלא ממש יכול להגיב אפילו"
דסדמונה: "אבל לא חשפתי אותו, אני חושבת שהסוותי אותו די טוב...ואולי רק מי שמכיר את הסיפור יצליח לזהות את הנפשות הפועלות"
שטן:"אני מאוד מקווה בשבילו שאף אחד מחבריו כבר לא נמצא בכלוב ויעביר לו את רוח הדברים, כי זה די מעליב מה שכתבת שם".
דסדמונה: "אני חושבת שבכל מקרה מגיע לו".
שטן:"אם כך חבל שלא נתת כותרת לבלוג "הדום שלא יודע להבדיל בין תחת לכוס" או " דום – בתחת שלי"...

אחרי זה שנינו התפקענו מצחוק...והיה המשך לשיחה...

שטן:"אבל בעצם...לא מצאתי שום קשר בינך לבין בדס"מ...מאז שאנחנו ביחד, שמעתי רק הבטחות וסיפורים...אבל לא היה שום דבר בדס"מי בקשר שלנו."
דסדמונה: "מה אפילו לא קצת פיצפוצי שעווה בוניל?"
שטן: "אפילו לא קצת"...
דסדמונה: טוב...אז אם לא, אז לא..."

אחר כך ששכבנו ביחד חבוקים במיטה, אמרתי לו..."יכול להיות שכל הקטע של הבדס"מ היה פאזה חולפת...יכול להיות שסתם רציתי להיות קינקית כי זה היה נראה לי מדליק באותה תקופה, ובעצם כל קשר ביני לבין בדס"מ הוא מקרי בלבד..."

אני לא רוצה להכנס להשערות ולספקולציות...תמיד הייתי קצת מוזרה...אולי זה עבר לי, אולי זה לעולם לא יחזור...ומצד שני אולי כן, אם יגיע איזה פיצפוץ מתישהו...אני אדאג להודיע לכם.