This Time / Tracy Chapman
This time
I won't show I'm vulnerable
This time
I won't give in first
This time
I will hold out with my love
This time
I will not be hurt
I'm gonna love myself
More than anyone else
I'm gonna treat me right
I'm gonna make you say
That you love me first
And you'll be the one with the most to lose tonight
This time
This time
I won't let my emotions rule my life
This time
I'm gonna keep my heart locked safe inside
This time
I'm gonna be my own best friend
This time
I'm gonna be the one
To win
Your love
Your affection
To hide
My fear
Of rejection
This time
לפעמים אני מסתכלת אחורה על הקשר ביננו. רואה איך שהוא התפתח והשתנה. ורואה כמה שהוא נותן לי. גם הקשר – וגם שטן, האהוב שלי. יצא לי לחשוב לאחרונה על מה שהוא אמר על בדס"מ ועל מערכת היחסים שלנו. כל מי שמכיר את שטן יודע ורואה שהוא אדם נורא דומיננטי, נורא גבר. בכל המובנים, מצד אחד ג'נטלמן מושלם ומצד שני יש בו חיספוס. ואני, כשנפגשנו היה לי בראש בדס"מ...פינטזתי על בדס"מ...האמת פחות עניין אותי ה – ס"מ ...אלא יותר ה – ב"ד.
פינטזתי על שליטה, על אובדן שליטה, על קשירות...וכמובן שראיתי בדס"מ בכל כיוון שהסתכלתי עליו. וכששטן הגיע – ראיתי את זה גם בו, וישר כמובן ראיתי את המאסטר שבו – וכך התייחסתי אליו. לא רק במיטה אלא גם בחיים האישיים שלנו, ראיתי בו מאסטר.
והאהוב שלי, שהתפיסה הזאת נורא החמיאה לו – השתדל באמת להיות המאסטר שלי. הוא עשה מאמץ כנה – וכמו שאמרתי זה לא ממש נוגד את האופי שלו – אז לא היה לו קשה להכנס לתפקיד המאסטר. הבעיה היתה אצלי...שנורא רציתי מאסטר, אבל ממש לא הייתי מוכנה להיות שיפחה. זה אכן נשמע כמו דילמה. וזו אכן הייתה דילמה. מכיוון שבכל פעם שהרגשתי שהוא מנסה להגיד לי מה לעשות, או לנהל אותי...הייתי מתמרדת ובדרך כלל (אני אהיה הראשונה שאודה) בצורה די אינפנטילית...ולפעמים גם פוגעת. גם בו וגם בעצמי.
וכך יצא שנכנסנו למאבקים מטישים ובלתי נגמרים של אגו, של מי יותר חזק, ושל מי המילה האחרונה. של מי יגיד ראשון למי את המילים...ושנינו שיחקנו במשחק הזה ואז אחד לא היה מוכן לשים פוס ולהפסיק. שנינו מחולשה, מפחד להראות שאנחנו חלשים, שאנחנו פגיעים...שאנחנו לא מאסטרים.
אז כן אני השפחה, השפחה של שטן...ולא במובן הבדס"מי – אלא בחיים – אני מוכנה לעשות בשבילו כל דבר...אבל לא מתוך פחד לאבד אותו וגם לא מתוך הבנה שהוא יודע טוב ממני מה טוב בשבילי. אלא מתוך אהבה. אני אתן לו את מה שאני יכולה לתת – כי אני מאמינה בו ובכך שהוא אוהב אותי. לא משחקת איתו יותר במשחקי אגו...רוצה להתמסר אליו עד הסוף.
לפני 19 שנים. 23 בנובמבר 2005 בשעה 15:09