זה לא ממש מצחיק, אבל אני משתדלת לקחת את זה בקלילות. מצאו לי גידול בראש...5 ס"מ...לא פחות. כבר תקופה ארוכה הרגשתי שיש כל מני בעיות...כפות הרגליים שלי נרדמות פתאום...הראיה שלי מטשטשת. אני מרגישה עייפה כל הזמן. הלכתי לבדיקות כמה פעמים - ובכל פעם אמרו לי שזה כנראה כלום. אבל הפעם למזלי נפלתי על רופא שלקח אותי ברצינות ושלח אותי לצילום ראש...ומצאו אצלי את הנוסע השמיני הזה. יושב לו כך בנחת באמצע הראש - כנראה שבדיוק על מרכז הזיכרון שלי...זה כנראה לא ממאיר. כי הוא כבר יושב שם כמעט שנתיים, ואם הוא היה ממאיר כבר בטח לא הייתי כאן. אז ביום שני הבא מוצאים אותו. בינתיים אני מחפשת לו שם - אולי מיצי... זה קצת מפחיד...אבל באופן כללי אני שמחה. שמחה שלא השתגעתי - שהזיכרון שלי מתרדר מסיבות רפואיות קבילות...ואני לא סתם מזדקנת. ושמחה שבקרוב מאוד הכל יפתר ואני אחזור לעצמי - והמחשבה שוב תהיה חדה, ואני שוב ארגיש אני - מלאה חיוניות כמו שהייתי לפני. תחזיקו לי אצבעות.
לפני 18 שנים. 24 בינואר 2006 בשעה 10:48
