עלילות דסדמונה בארץ הבדס"מ

מרגישה שאני נמצאת בסרט של היצ'קוק...או אולי בחלום בלהות. דחו לי את הניתוח בגלל דלקת גרון קטנה. ועכשיו אני עוד יומיים בבית ... ניהנת מעוד כמה ימי שמש, עד שיחתכו אותי. שטן גם דחה את הטיסה שלו בעוד כמה ימים כדי להיות איתי...יש סדרי עדיפיות. היום הייתי אצל הפסיכולוגית שאמורה לבדוק לי את הזיכרון. מסתבר שהגידול יושב עליו חזק חזק...ולפי המבחנים כנראה שבשנה האחרונה הלך לי חלק מאוד מאוד רציני של הזיכרון לתווך קצר...כשיורידו לי את הגידול יכול להיות גם שיעלם לדוגמא כל הזיכרון שלי מהשנה האחרונה...זה יכול להיות משעשע לקרוא את הבלוג הזה (וכן יש מי שיזכיר לי שכתבתי אותו)...סתם רעיון קצת הזוי. אני מרגישה עכשיו ממש כאילו אני חיה בתוך חלום. כל חיי התהפכו בשניה תוך שבוע. שלא תבינו אותי לא נכון. אני שמחה. שמחה שגילו את זה עכשיו...שמחה שאני לא מאבדת את הזיכרון בשנות השלושים המוקדמות שלי. שמחה לראות כמה אנשים אוהבים אותי ובאים לבקר ולהביע שימחה...והכי שמחה שסוף, סוף הבנתי שלא השתגעתי, שבסך הכל יש לי גידול בראש ושבסוף השבוע הוא כבר לא יהיה שם...והמוח שלי יפעל שוב כמו שאני רגילה אליו. והגוף שלי יתפקד שוב בלי כאבי הראש והטשטוש בראיה - ושאר התופעות המוזרות שהוא פיתח כדי להזהיר אותי שמשהו שם מאוד לא בסדר. מקווה שלא יהיו עוד עיכוביום ושהניתוח באמת יתרחש ביום חמישי.