עכשיו ניתקתי את הטלפון עם סוכנת הנסיעות. הכרטיס שלי לעוד קצת יותר משבועיים. ישר כתבתי לו הודעה. יש לי כרטיס...
"מתרגשת?" הוא שואל אותי..."קצת" אני עונה. בעיקר כבר רוצה להיות איתו להרגיש שוב את החיבוק שלו, את הליטופים שלו, לשמוע אותו שוב אומר לי באוזן "מדהימה"...בעיקר מתגעגעת.
אתמול הייתה לנו מריבה וירטואלית...או אולי דיון...אולי ויכוח. אני שונאת לאכזב אותו. אבל לפעמים אני חייבת להישאר נאמנה לעצמי...והוא כל כך טובעני לא מוכן לוותר לי במילימטר...אין לי סיכוי להזיז אותו.
וסירבתי לו...אפילו לא זוכרת כבר על מה אבל הוא ביקש משהו – ואני אמרתי "לא בא לי" אני חושבת שזה המשפט שהכי קשה לו לשמוע ממני...הוא אומר שאני עושה לו דווקא. מתעמתת איתו רק כדי להוכיח שאני לא סאבית.
לפעמים אני תוהה...אולי זו הייתה טעות איומה להכניס את כל נושא הבדס"מ לתוך מערכת היחסים שלנו. מערכות יחסים הן דבר כל כך שברירי גם ככה...ולהכניס את האלמנטים של שליטה...אולי זה סתם מסבך לנו את החיים.
לפני 19 שנים. 16 בינואר 2005 בשעה 14:55
