עונג

פתאום , בלי שום אזהרה , הופיעה משום מקום , הולכת גאה ,תמירה, נאה בצורה בולטת .

נעולה מגפיים , מהם מציצים ועולים זוג גרבי ברך על זוג רגליים שפשוט לא נגמרות.

מזל שמישהו המציא מכנסיים קצרות לבנות כדי שהמסע הזה יסתיים איפה שהוא.

ואז , לרוע המזל מתיישבת עם חברתה בשולחן הסמוך לשלי ושתיהן צוחקות ומשוחחות בינהן כאילו כל העולם שייך אליהן.

עשיתי עצמי כאילו הן לא קיימות.

אבל ככל שהתעלמתי מהן ,מבטיי בלשו מידי פעם אחר ירכיה החטובות.לפתע הרגשתי רטיבות בלתי נשלטת.

קמתי כאילו כדי לסדר את חגורתי וחשכו עיניי.

כתם ענק נוצר על מכנסי וחשף את כל ״התעלמותי״ מהן.

שמתי פעמיי לשרותים ושם פשוט נאנקתי.

לפעמים הגוף  מנצח את הנפש.