עונג

עצרתי את הרכב לצד אותו ספסל שחלפתי על פניו מידי יום ביעף.

החלטתי הפעם לגלות לו יחס הוגן.

דוממתי את הרכב , יצאתי ממנו והתיישבתי על הספסל.

בליבי החלטתי שהוא אנושי לזמן מה.

הרגשתי שכאשר הוא היה על מסלול הריצה הקבוע שלי, והבחין בי כל פעם שחלפתי ליידו מבלי להתייחס אליו, פשוט פגעתי בו.

אבל הפעם הוא קיבל את כל היחס.

בינינו ... בגשם , בקור, ברד, שמש , הכל עליו בלי רחמים.

ואז הוא לחש לי : ידידי ,גם לי יש חיים משלי.

יש לי כמה זוגות קבועים שבאים ומתעלסים עלי מידי ערב.

לי יש אור גם כשאתה חושב שחשוך לי.

טפחתי על משענתו האחורית ,הנעתי את הרכב ונעלמתי באפלה.

(יש לי חבר שממליץ לי ללכת דחוף לפסיכיאטר, אבל  אני מפחד שהפסיכיאטר יאושפז בגללי ).