בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

עונג

בוקר.
כאילו יום רגיל.
רק אני יודע שלא.
לפני 8 שנים. 25 בפברואר 2016 בשעה 20:38

השמיכה על ראשי.

מתחת לשמיכה המחשבות ממש מחודדות.

מרגיש את מפלס החרמנות עולה על גדותיו.

לדעתי זה נובע המון ממה שחזו עיני במהלך היום,ולא מעט בזכות קריאת הבלוגים המחרמנים כאן באתר.

אחד מתדלק את השני ולי לא ברור על מי להטיל את האשמה.

להלן פסק הדין: אני חייב להתפרק !!! 

ויפה שעה אחת קודם.

מרגיש שכל העולם עלי !!!

אני הפושע,השופט,המוציא לפועל,הנאנח בעת התשלום.

תנו לי לרדת (כן לרדת) .

דייייי

רחמים.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י