שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

עונג

בוקר.
כאילו יום רגיל.
רק אני יודע שלא.
לפני 8 שנים. 28 באוקטובר 2016 בשעה 11:57

היא מתקרבת לקראתי.

הליכתה איטית ובטוחה.

שיערה הבלונדיני הארוך מתנופף בשובבות ברוח הקלה.

רגליה ארוכות ומתגלות בברכיה ובירכיה הנחשפות לעיתים דרך כרעי הג'ינס העוטף בצמידות את רגליה החטובות.

מבטיי עולים לאגן ומשם לבטן הנחשפת בחולצה הדוקה ואשר חושפת את העגיל הזהוב התלוי על טבורה.

אני מחליט שהיא לא תבין שכולי מהופנט ממנה.

מצמיד את פי לקשית המונחת בכוס המילק שייק שלפני.

היא מתקרבת  , מעיפה מבט מזלזל לעברי ומתרחקת לתוך הקהל הרב שלתוכו נקלעה.

עיני ממשיכות ללוות אותה ולתור אחריה עד שנעלמה.

ואילו אני... מתנחם שנותרתי עם עצמי (שזה כיף גדול ).

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י