לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

פשוט אני...

לפני שנה. 20 בינואר 2023 בשעה 2:40

אני לא מצליחה לנשום, המשקל של הכל מוחץ אותי ואני לא יכולה לנשום.
אחותי גוססת ואני אפילו לא מבינה מה אני מרגישה לגביי זה.
המשקל של זה הוא עצום ואני לא יודעת אם אני מנסה להיות חזקה כרגע או פשוט בוחרת לנסות להתרחק מזה עד כמה שאפשר כדי לא להימחץ מתחת לזה.
השיחה שהייתה לי עם אחותי השנייה על זה הייתה פשוט מרסקת, היא אומרת שהלב שלי סגור ושאני לא נותנת לאף אחד יותר להתקרב וזה שאני בוחרת לא להגיע זה רק אינדיקציה לכמה אני לא רגישה ומנותקת.
הלב שלי לא סגור, הלב שלי שבור, מדמם, אני לא רוצה להגיע ולראות אותה ככה, אני לא רוצה לזכור אותה ככה.
זה לא אחותי, זה קליפה של משהו, אבל זה לא אחותי.
הכל מרגיש יותר מידי, כבר כמה שנים של סיוטים מוחשיים שקורים אחד אחרי השני.
זה אף פעם לא נגמר.
אבל אני חושבת שהפעם נגמר לי הכוח.

בלוסום​(לא בעסק) - מחבקת חזק חזק מרחוק .. 💔😢
לפני שנה
R O P E​(שולט) - אוי, מצב לא נעים בכלל, אני כל כך מבין שאת לא רוצה להיות שם.

אבל מצד שני, כנראה שאחותך צריכה אותך ליידה קרוב ברגעים הקשים האלה.

(לא מעביר ביקורת, קטונתי. רק מציע נקודת מבט נוספת שאולי תתן לך כח להיות שם בשבילה ואולי תתברר שגם בשבילך)
ומצרך חיבוק 🤗
לפני שנה
Destry - חיבוק
לפני שנה
פרומיתאוס - אחי ז"ל. לפני שנים בהוספיס, ככל שהייתי לצידו איחרתי בחצי שעה את לכתו. זכור לי שכל הזמן חישבתי מה אני יכול לעשות כדי לתמוך בו, להקשיב לו להיות לידו. אל תוותרי לעצמך, לא חשוב כלל איך היא נראית ומצבה הנפשי, היא שם היי לצידה. שאי ברכה.
לפני שנה

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י