זה התחיל בהדרגה...
הציפייה הזאת,עוד מאתמול בלילה,לדעת שעוד כמה שעות ואתה סוף סוף פה.
מסתכלת בחלון באובססיביות מטורפת ומחכה...
הצפייה הזאת כמעט בלתי נסבלת ואז ברגע אחד סוף סוף הגעת והריח שלך,פאק הריח שלך מטריף אותי,אף פעם לא הצלחתי להישאר אדישה אליו.
לקחת את הזמן,לא מיהרת לשום מקום הפעם.
יוצאת מהבית ואין אף אחד בחוץ,זה רק אני ואתה,טיול של 20 דקות ואז עצירה בספסל בגן משחקים ליד הבית שלי,
בוהה בך כמו ילדה קטנה מתלהבת ולא מפסיקה להפסיק לחייך ופתאום בשנייה אחת אתה משתנה,מתעצם,לא מרסן יותר,לא מרחם...
מרגישה אותך על הצוואר שלי,החזה,הירכיים...
מרגישה איך אני נהיית רטובה יותר ויותר ואתה?אתה לא עוצר לשנייה,מוציא ממני אנחות קטנות בכל פעם שאתה משנה את הקצב...
פאקקקקק אני לא מסוגלת יותר ככה!
בבקשה יותר חזק,בבקשה!
אני מוציאה גניחה אחת לא מרוסנת ומבינה שאני כבר ספוגה בך כולי...
חוזרת לדירה,מורידה את הבגדים ומחייכת לעצמי...
*תמיד אמרתי שגשם זה הפטיש הכי גדול שלי ;)
