מיש

אחרי הסיפור של אוהבת השירה, שעבר דרכי לפני שפורסם, עניין התספורת והקרחת, עלה סביבי מידי פעם...

יום רביעי בלילה... הודעה אדומה ממני אליו:

משהו שאתה לא יודע עליי 221 --------------------------------- 02:56 - 02/09/10

בחיים שלי לא היתה לי בעיה עם השיער שלי, כמו שיש לי עכשיו.

כשהלכתי למספרה כדי לצבוע את השיער משחור לאדום, הספר הציע לי משהו הדרגתי או מיידי.
ביקשתי את הטיפול המיידי עם חומר שלא ידעתי שישפיע ככה על השיער שלי ויעשה ממנו קש.
אני לא יודעת אם אתה זוכר את המגע שלו קודם, אבל הוא היה רך ונעים, עכשיו הוא קשה ומחוספס.

זו אולי הסיבה שלא פחדתי שתקצץ לי אותו, אפילו הכנתי את עצמי נפשית (ואני עדיין) לקרחת...


יום חמישי בצהריים... שיחת מסנג'ר:

13:33:17 מצלמה.
13:34:20 אני בדיוק כותבת תגובה לאדומה בבלוג...
13:34:30 אני מפריע ?
13:34:36 אף פעם !
13:34:49 יפה לך הפזור.
13:34:56 בשבילך, פיזרתי הרגע
13:35:12 מה הסיפור עם השיער ?
13:35:29 הוא לא נעים כמו שהוא היה תמיד, אבל הוא יגדל ואז אני אסתפר (אם תרשה לי)
13:36:10 ביקשת לעשות קרחת.
13:36:19 אני שוקל את זה בחיוב.
13:36:39 אז אני לוקחת אחריות על העברת מסר לקויה מבחינתי
13:36:52 את לא צריכה להתנצל
13:36:57 אני יכולה בבקשה להבהיר את עצמי ? (לא את השיער)
13:37:12 כמו שאת רואה - אני מבין אותך גם כשאת מתבטאת לקוי.
13:37:23 את מבקשת לעשות קרחת.
13:37:34 הבנתי
13:37:36 ואני שוקל את בקשתך בחיוב.
13:37:43 כן אדוני
13:37:52 יותר טוב.
13:38:01 זה מזכיר לי משהו. ראית את הסרט "משחק הדמעות" ?
13:38:19 לא.
13:38:24 ממליצה בחום
בכל אופן - יש שם קטע (אני קצת אהרוס לך, אבל אין ברירה),
שבו הבחור נמצא בקשר עם מישהי (שהיא בעצם גבר) אבל היא נראית אישה לכל דבר -
מאופרת עם שיער ארוך, סקסית בטירוף. והוא מבקש ממנה להסתפר קצוץ (כמעט קרחת)
והיא מוכנה לעשות בשבילו הכל, אבל היא מפחדת שהוא יעזוב אותה אחרי כן והיא תישאר ככה,
שוב גברית כמו שהיא לא רוצה להיות.
והיא מסתפרת למענו (קצוץ קצוץ), חוזרת להראות כמו בן, כפי שהוא ביקש והוא עוזב אותה בכל מקרה.
קטע קשה מאד - אז הסיטואציה הזאת מזכירה לי את הסצנה מהסרט.
ובבקשה, אל תהיה ציני ותשאל אותי אם אני גבר או כלבה, כי באמת שאני לוקחת את כל זה מאד ברצינות...
13:42:26 אני יודע.
13:42:42 ואם תחליט שאני עושה קרחת - אני עושה קרחת
13:42:52 אני יודע.
13:43:08 טוב...
13:43:28 המספרה שלך פתוחה היום ?
13:43:39 אני משערת שכן
13:44:20 צריך לקבוע תור שבוע מראש או שזו מספרה עירונית טיפוסית ?
13:44:28 תלוי, לפעמים יש לו זמן ולפעמים צריך כמה שעות מראש
13:45:03 אני תיכף משתינה פה על השטיח מפחד
13:45:07 טוב.
13:45:18 תמתיני.
13:54:00 עייפה ?
13:54:06 כן
13:54:22 טוב.
13:54:38 תבדקי הודעות עד 15:00
13:54:54 אני אחשוב על זה עוד קצת.
13:55:01 כן אדוני. רק מעדכנת שקבעתי עם X בשעה... להודיע על אפשרות לשינוי ?
13:56:17 לא.
13:56:24 תודה
13:56:33 צאי בזמן.
13:56:42 כן מס' 1
13:57:05 אם אחליט שהולכים על זה - נעשה את בבוקר.
13:57:06 אני צריכה לספר לך שאני מפוחדת ?
פחות ממה שזה יעשה לי, יותר מההשלכות של זה מול אנשים אחרים, המשפחה, בעבודה.
אני לא יודעת אם הבנות יוכלו להסתכל עליי, בעיקר זה מפחיד אותי
13:58:39 הן יוכלו. הן יתרגלו ראשונות. יצחקו איתך עלייך.
13:58:48 אני מקווה
13:59:04 להתראות בינתיים.
(בשלב הזה אני כבר בוכה...)
13:59:10 להתראות
13:59:35 אפשר לקבל נשיקה ? בבקשה ?
13:59:48 אפשר.
13:59:56 תתקרבי לכאן
14:00:11 }{
(בשלב הזה אני כבר בוכה מאד...)
14:00:29 זה כנראה יותר מפחיד אותי ממה שחשבתי קודם
14:00:39 אני רואה.
14:00:51 אבל אני אקבל כל מה שתחליט. אתה יודע את זה
14:01:02 אני יודע.
14:01:27 תבדקי הודעות עד שאת יוצאת ואחרי שאת חוזרת.
14:01:35 כן אדוני
(שלוש דקות כמעט, של המון המון בכי...)
14:04:20 }{
14:04:23 }{
14:04:30 ואל תדאגי.
14:04:39 אני לא דואגת, אני בוטחת בך
14:04:44 יצמח לך שיער מאוד חלק אחר כך.
14:04:58 }{
14:05:01 }{


יום ראשון...

"תעמדי."

הולך וחוזר אחרי כמה שניות...
נצמד אליי מאחור ומחבק אותי חזק, מושך את הידיים שלי מאחורי הגב שלי ושלו ומצמיד אותן אליו.
אני מרגישה אותו אוסף את כל השיער שלי בידיים שלו ושומעת את המספריים גוזרות.
אני מתחילה לבכות.
הוא מחבק.
בכי וחיבוק.
ואני יודעת ברגע הזה, ששוב... בחרתי ללכת איתו עד הסוף, בלי גבולות.


* למודאגים ולמודאגות ~ רוב השיער עוד פה... בנתיים... ( :