מיש

הקדמה: מכירים. אנשים. אוהבים. חברים. סקרנים. נותנים. מתעניינים. מפרגנים.

הרעיון היה קיים אצל היזם, המסגרת ידועה... עכשיו מתחילים לשדרג. מצרפים אלמנטים. בונים תסריט. עושים fine tuning.

שלב ההכנות: מסנג'ר, הודעות, טלפון. בירורים, גבולות, תיאומים.
הכנה לוגיסטית: מוסיקה. טכנולוגיה. ציוד. צוות. ספרייט.
_____________________________________________________________________

קצת לפני המבצע, אני נקראת למשימה מישלי:

14:35 - הודעה אדומה ממנו: שש בXXX

אני עונה באדומה: 15:45 יוצאת לדרך }{


17:54
אני מגיעה לדירת היעד, מתארגנת, מדליקה מזגן, הולכת לעשות פיפי, חולצת נעליים, מדליקה מחשב.
מחכה.

18:12 - SMS - איפה את ?

18:12 - SMS - בדירה.

18:13 - SMS - ילדה טובה

18:14 - SMS - (מסמיקה)

18:22 - אדומה ממני אליו לכלוב (הוא בכלל לא מחובר):
אז אני ילדה טובה ?
למה פתאום מפחיד אותי שאתה כותב לי את זה ?


מקבלת אדומה מהאובייקט של המשימה הבאה... שמספרת על התחושה שמשהו עומד לקרות... אולי...
אני עונה לה באדומה:
זה נורא פשוט, במצב הזה את עושה מה ש"הוא" אומר והולכת לנוח בחדר ( :
כן, אנחנו תסריטאיות מדופלמות ! גם אני עכשיו במשימה... !
ואני במתח...
}{

מקבלת ממנה עוד אדומה שמספרת לי על משימת ה"לנוח" שהיא לא ממש מצליחה לבצע ושואלת על המשימה שלי...
אני עונה לה באדומה:
הוא קרא לי למרכז. עכשיו הגעתי.
לא יודעת מה הלאה ( :
}{
מנוחה נעימה. אוהבת.

18:36 - SMS - קומה ?

18:37 - XY - SMS

18:39 - SMS - שימי כיסוי עיניים ותשאירי דלת לא נעולה

18:40 - SMS - כן אדוני. מיד.


מפגש. התחיל. אדרנלין. שקט. נגמר. אני שוב לבד.


21:05 - הודעה אדומה ממני:
נושא: אני יוצאת צפונה.
תודה על הביקור.
Y מתעכבת, אז או שהיא תחבור אליי בדרך או שהיא תבוא בכוחות עצמה.
תודה שקראת לי. תודה שבאת.
אה, אמרתי את זה כבר, אבל עוד פעם לא מזיקה ( :
ותודה ששימשת את הכוס שלי, שנינו התגעגענו אליך מאד...
אוהבת
כלבונת לומדת שלך
}{

23:15 - הודעה אדומה:
נושא: אני בבית...
אנשי הצוות תיכף מגיעים.
X איתי בטלפון.
הכנות אחרונות (צונזר)
}{

אנשי הצוות מגיעים, תיאומים אחרונים עם היזם, בדיקת הטכנולוגיה, תדרוך צוות אחרון, תיאום ציפיות והגדרת תפקידים וסמכויות.
אפילו הספקתי להעביר הדגמה קצרה של קשירת גוף.
מס' 1 צופה במצלמה, בי ובמתרחש, בזמן שאני מנהלת את החמ"ל.
לא פשוט להיות בו זמנית בשני המקומות, שולטת ונשלטת, מנהלת - אבל תחת פיקוח (על אף שהוא הבהיר לי שהוא על תקן צופה בלבד).
הסוויצ'יות שלי היא לא דבר חדש, אני טוטאלית גם בה: כשאני שולטת זה עד הסוף, כשאני נשלטת... טוב, את זה אתם כבר יודעים...
אבל להיות בו זמנית גם וגם, זה לא מוכר לי ולא פשוט בכלל.
מה גם שכמו שאני מכירה את מס' 1, אני יכולה בשניה לגלות שהכל מתהפך עליי.

אני נכנסת להתקלח ועוברת לתלבושת "משימה בלתי אפשרית". הכל מוכן.

1:07 יוצאים לדרך (תרתי משמע)

הפרטים ~ לא שלי ~ הם כאן ~ (היה שם פוסט של ה"אובייקטית" שירד מהאוויר, זה מה יש).
אני הייתי שם חלק מ"צוות לעניין", רק המוציאים לפועל, סטטיסטים בסרט, תפאורה.

רק משתפת שהיה לי מדהים, אני מרגישה שזו הייתה זכות להיות חלק מכל זה.

מקדישה את השיר הבא לכל המעורבים והמעורבות... ניסים באמת קורים !