מיש

שיחת טלפון הזויה, האמיתולוגית על הקו.
אנחנו מתדרדרות לתסריט ש'גברים' הוא בעצם נשלט שלה (ולקח לי חצי שנה לעלות על זה).
התחלנו לדבר על הפוסט של 'בכוח', אבל זה מהר מאד גלש לצחוקים והשתטות.
אני מקלידה (כדי לספר לו אח"כ) תוך כדי שהיא מדברת (וצוחקת לי באוזן את הצחוק המתגלגל שלה, שאנחנו כל כך אוהבים):
"אני מתארת לעצמי את העונש שלך ! תקשיבי (צחוק מתגלגל) אני צופה שבחודש הקרוב (צחוק) הוא יגיד לך לבוא לישון אצלי ואז הוא יגיע אליי,
אני אסשן אותו ואת תצפי בזה ואח"כ אתם תסעו אלייך ואת תענשי"
אני אומרת לה שאני חושבת, שהיא עומדת להענש על זה ביג-טיים ושעכשיו שתינו צריכות ללכת לחפש מקלט (אטומי) פתוח בסביבה.
(היא ממשיכה ונחנקת לי בטלפון...) "אם לו מותר לדמיין אותי על שש, אז גם לי מותר לדמיין אותו על שש".

אני שולחת לו הודעה שמספרת על השטויות שעוברות עלי(נו) וכותבת לו, שנראה לי, שהוא לא יתחבר הלילה במסנג'ר.
שאני מכינה את עצמי נפשית לזה, שלא רק שלא נפגש מחר, אלא שאני עומדת לקבל עונש החרמה כוללני וארוך ! ( :
-----------------------------------------------------------------------------------

אז בסביבות חצות הוא כן התחבר. זה חלק קטן משיחת מסנג'ר:

את מתכוונת לרדת לת"א מחר ?
ב 11 ?
בעזריאלי ?
אה
בטח
בדיוק חשבתי להודיע לך
יופי.
אני בטוח שעזריאלי ישמח לשמוע.
שאני ארד לו ?
לא חשבתי על זה אבל אני בטוח שכן.
עכשיו אני מתלבטת אם לבוא ברכבת ולחזור צפונה, או לבוא ברכב ולהשאר במרכז
יש לך תוכניות למרכז ?
לא הייתי מזמן. מתגעגעת. מתגעגעים.
אז את רוצה להשאר ?
אני חוככת בדעתי...
מתי את צריכה להיות חזרה בצפון ?
ביום רביעי יש לי....(מצונזר)
תבואי עם הרכב.
כן אדוני
להחנות בעזריאלי ?
כן.
טוב (כן אדוני)
ותחכי לי למעלה.
אותו מקום ?
כן.
בסדר (כן אדוני)
בסדר ?
כן אדוני !
אני רק מקווה שאתנה לא תזמן אותי ... אחרת את עלולה לחכות שם הרבה.
אני אדבר איתה אח"כ - אבדוק את העניין
תודה.
כי אם היא תזמן אותך, אני אמורה לבוא לצפות בכם (זה עיקר העונש - לראות אותך נשלט)
זה כבר מתחיל לבלבל אותי - עונש של מי זה ?
שלי
ומה איתי ?
אני אמורה לקבל עונש
לי לא מגיע ?
אתה עוד לא הוכחת שאתה ראוי לעונש
מה צריך לעשות כאן כדי לקבל עונש ?
אבל אתה מתקרב
סליחה...
זה עניינך ?
אתה רשאי לחייך
זה משעשע אותך ?
ווף
עוד פעם האף הזה ...
הוא אף פעם לא למעלה, גם כשנדמה שכן...
אני נבהלת מזה שאתה באמת חושב שהאף שלי עולה
מעולם לא לקחתי איתך כלום כמובן מאליו
להיפך, אני מתקשה להאמין שהדבר הזה קורה לי...
מיש...
}{
}{
זה לילה טוב ?
עוד לא.
לילה טוב.
לילה טוב אדוני
עד אחת את במיטה. קשורה.
כן אדוני
קולר ורצועה. נכון ?
רתומה.
תודה
אני אגש לארוז תיק עכשיו
טוב.
(כן שיפחתי)
חמוד
(ונשוי)
תודה על השיחה
לילה טוב.
לילה טוב
...
לכי להתארגן.
תודה
להשאיר פתוח ?
כן.
כן אדוני

-------------------------------------------------------------------------------------

הודעות אדומות

(זמן כלוב) 01:06

נושא: משהו שאתה לא יודע עליי 350

בשעות וימים (שדי ברור לי שלא פתאום תכנס בדלת)
(בניגוד או בהמשך לזה ששום דבר לא מובן מאליו), אני מעיזה להיות בבית במצב "ג'יפה":
נראית כמו עוזרת בית, לא מקולחת, לא מריחה במיטבי, אפילו בלי לצחצח שיניים אחרי שקמתי מהשינה.
_______________________________________________

אצלי 00:54
סיימתי לארוז ובנתיים שאני מקלידה אני גם אוכלת פסטה שחיממתי לי.

00:56
סיימתי לאכול, סוגרת מחשב והולכת לישון...

}{

--------------------------------------------------------------------------------

(זמן כלוב) 08:44

נושא: 08:36 - יוצאת מהבית...

אתה עומד לכעוס עליי... גם להיות מאוכזב, ובצדק, אני כועסת על עצמי. אני מאוכזבת מעצמי.
נכנסתי למיטה בשלוש דקות איחור. וזה - שזה "רק" שלוש דקות - זה הרי לא משנה.
אמרתי שזה לא יקרה שוב, וזה קרה. שום הסבר וצידוק ותירוץ לא ישנו את העובדה שנכנסתי למיטה בשעה 1:03 ולא עד 1:00.
לא עשיתי שום דבר פרט ללארוז תיק כמה שיותר מהר, לאכול ולכתוב לך הודעה תוך כדי.
שמעתי את המבזק בחדשות מתחיל וידעתי שדפקתי את זה.
רק בדיעבד, שלוש דקות אחרי, כשכבר הייתי במיטה ולא הצלחתי להרדם בגלל הפחד מההשלכות, חשבתי על זה,
שיכולתי להשאיר את הצלחת על השולחן מחשב עד לבוקר (במקום להניח בכיור),
שיכולתי להכנס מיד למיטה, במקום לעשות פיפי ולשטוף את הפה (השמיים לא היו נופלים אם הייתי הולכת לישון בלי צחצוח שיניים...),
לא היה קורה כלום אם הייתי מתעוררת אחרי שעה והולכת לעשות פיפי.
אבל באותו רגע, האוטומט שלח אותי לעשות את כל הדברים האלה (אמנם במהירות מטורפת) למרות שהזמן עבר.
וידעתי שדפקתי את זה.
וכבר הרגשתי את העננה מרחפת מעל הראש שלי.
אני לא יודעת אם תקרא את זה לפני שנפגש (אם נפגש), ובכל מקרה ברור לי, שזה יהיה הדבר הראשון שאני אספר לך,
כי גם בעיני מה שעשיתי חמור (למרות שלא בא מזלזול).
המחשבות הכי קשות עולות לי, מכיוון שכבר הזהרת אותי בעבר שאתה מצפה שזה לא יחזור על עצמו, שתחליט לשחרר אותי, להיום או בכלל.
אני עוד מעט יוצאת למרכז בפחד גדול.
מתקשה להחליט אם להביא את ההפתעה שהכנתי לך, זה פתאום נראה לא ראוי מול הרגע הזה...
נכנסת להתקלח עכשיו.
...
אני מאורגנת. שולחת את ההודעה, סוגרת מחשב ויוצאת.
אני יודעת שאני עושה את הכי טוב שלי בכל רגע נתון, גם אתמול חשבתי שאני עושה את הכי טוב באותו רגע,
רק אח"כ ידעתי שיכולתי אחרת...
אתה מכיר אותי מספיק, לדעת מי אני וכמה שאני לוקחת ברצינות, אותך, את המילה שלך.
וטעיתי, ופישלתי.
סליחה.

גורונת שלך
אוהבת
}{