בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מיש

החיים שלי הם לונה פארק אחד מתמשך, רכבות שדים, רכבות הרים, מבוכים, קרוסלות, גלגל ענק. הכל מהכל.

הבלוג הזה נפתח ב2010, עבור הבעלים הראשון שלי... ש"קרא, למד ונהנה".
זכיתי לחוות איתו את גן העדן של ההתמסרות המוחלטת.
הוא לקח אותי למסע מרתק (ואולי מופרע) של פעם בחיים, כזה שמשאיר חותם, לכל החיים.
וכשהגיע הזמן לשנות צורה, נגעתי בקרקעית של התהום, וזה כאב יותר מכל דבר אחר שחוויתי בחיי (והיו).

אחריו (בסוף 2011) נכנס לחיים שלי, זה שהיה הצעד הראשון, כדי להחזיר אותי לחיים.
בחוכמה ורגישות הוא ידע לא לבקש בעלות, אלא להיות "בעל הבית", והיה ברור לשנינו, שאנחנו זה לכל החיים.

ואז, למרות שהייתי עדיין שבורה וסקפטית, נשאבתי קריטית והתמסרתי שוב.
באהבה גדולה. לאיש מקסים. אחד המטורפים והשווים.
היה נדמה שגם שם ישבר לי הלב, אבל הפעם, לשמחתי, הצלחנו לעבור מהיררכיה לחברות.

ואז היה קצרצר, מקסים, שבקושי הספקנו לטעום, אבל יצא, שהיה קרש הקפיצה...
לאיש שהוא חלק מחיי בתשע השנים האחרונות, ובצורות המיוחדת שלנו, צפוי להשאר לעוד שנים רבות.
לזה שבסוף 2012, הכריז שיגנוב אותי ואני אהיה שלו, ואם נתאהב, תוך שנה אהיה בהריון ממנו! (זה קרה הרבה קודם!)
זה האיש שיצר איתי חיים! שהיה מעליי, לצידי, לפעמים מתחתיי, מאחורי, ומלפני.

הבלוג חוזר לאוויר בהדרגה, אחרי שהיה בהפסקת פרסומות מאולצת.
וחוזר עם הרוח שנושבת בי היום, רוח של שינוי קוסמי, ביקום ובתוך כל אחד/ת מאיתנו.

מוזמנים להגיב, לכתוב לי לפרטי, לשאול ולשתף...
אבל לא לצפות לקשרים, אני ונילית, לא פנויה ולא מעוניינת.
אבל אוהבת!
לפני 12 שנים. 24 באוקטובר 2011 בשעה 20:16


אני מבהירה ומדגישה מראש ~ אני שפויה... לא ירדתי מהפסים. בטוח !

תארו לכם את התמונה הבאה (אמיתי לגמרי):

צהריים (שזה בוקר בשעון זמן מיש).
אני בבית, בשלבי התעוררות משנת היופי שלי, עושה משהו על המחשב.
צלצול בדלת.
אני ניגשת ופותחת ומולי השכנה (השפויה) מלמעלה.
תוך כדי התנשפות (בכל זאת עלתה שתי קומות) היא אומרת לי:
"תקשיבי מיש, הרכב שלך זז."
"מה ?!?"
"זז. הרכב שלך. הוא לא איפה שהוא היה קודם. במקום שאת תמיד מחנה אותו."

עכשיו, הסבר עבור שמונת קוראי הבלוג היקרים:
יש לי חנייה קבועה בבניין, ואני תמיד מחנה את הרכב באותו מיקום ובאותה זווית (פלוס מינוס חצי מטר).
גם השכנה (השפויה) שלי יודעת את זה.

אני לוקחת את המפתחות ויורדת למטה.
הרכב שלי אכן, לא במקום שבו השארתי אותו אתמול בערב, אלא נמצא בערך שלושה מטרים משם.
אם הייתי רואה את זה מבלי לקבל הודעה על כך מהשכנה (השפויה) שלי, הייתי בטוחה שאני הוזה, מדמיינת, מבולבלת, יורדת מהפסים...
אבל בגלל שהשכנה (שהיא כאמור שפויה) שמה לב לכל זה והסבה את תשומת ליבי לרכב שזז, ידעתי שזה באמת קורה.

טוב, אז דבר ראשון נכנסתי לרכב וראיתי שבלם-היד מורם.
דבר שני, התנעתי והחזרתי את הרכב למקום שלו (בכל זאת, הוא בטח עבר טראומה לא פשוטה).
דבר שלישי, התחלתי לחשוב מה לעזאזל קורה פה.

אם זה היה בימים ההם, הייתי ישר חושדת שזו מזימה שלו, כמו כל שאר הדברים המוזרים שקרו ושהייתי בטוחה שזה הוא.
"סיפורה של 0" שנעלם לי מהבית באופן מיסתורי אחרי שדיברנו עליו, כל מיני דברים בבית שזזו, בלוני הגז (שהתעלומה בנוגע אליהם התבררה אח"כ), בגדים שלי שנעלמו.
אבל עכשיו, ברור לי שאין לו שום קשר לזה.

אז ממבו קורה פה ?

זה היה אתמול.
היום בצהריים, בדרכי למרכז, נכנסתי לפנצ'רון שלי, שהוא האיש הכי מרגיע בעולם.
רציתי לוודא שהאירוע ההזוי הזה, לא עשה לצמיגים איזה נזק שיסכן אותי בנהיגה.
סיפרתי לו מה קרה ושמתי לב שהוא מסתכל עליי במבט מרחם.
"אתה לא מאמין לי ?"
"בטח שאני מאמין לך..."
"אני יודעת שזה הזוי, ברור לי שתחשוב שצריך לאשפז אותי, אבל אני נשבעת לך שזה אמיתי"
"באמת שאני מאמין לך. הצמיגים לגמרי בסדר. את יכולה לנסוע בביטחה"

טוב... אז נסעתי בביטחה.
בנתיים, מכל מי שסיפרתי לו/ה את זה, בשעות האחרונות, קיבלתי את אותו מבט מרחם.

ואני נשבעת לכם, אני בסדר. לגמרי בסדר. אפילו יותר מבסדר.
הכי בסדר שהייתי בהרבה הרבה זמן.
הכל בסדר. (ואפילו לא מהצד)

מאסטרמיינד​(שולט){ניטפיקינג} - זה הירוקים האלה. הם תמיד באים כשאין אף אחד ומזיזים לך את הרכב בשלושה מטרים בדיוק.

זה איזה ניסוי כזה שעורך מישהו מהמקום שהם באו ממנו.

אם את לא מאמינה, את יכולה לבדוק. הם תמיד משאירים סימן קטן בתוך האגזוז.

בטח שאת שפויה. לגמרי. זה לגמרי שפוי ללכת לבדוק את הצמיגים אחרי ארוע שכזה. אבל אל תדאגי - הם לא מבקרים אצל אותה אחת פעמיים.
לפני 12 שנים
מישלי - שלי סגולים.
לפני 12 שנים
FOR GOOD - את לא תאמיני לי, אבל אני הזזתי לך את הרכב
אני עושה את זה בכוח המחשבה
זאת לא בעייה בשבילי ((-:
לפני 12 שנים
מישלי - למה שלא אאמין ? תאמין לי שאני מסוגלת להאמין להכל.

(אבל אני יודעת שזה לא אתה)
לפני 12 שנים
דון דרישות גבוהות - חשבת אולי על האפשרות הפשוטה, שהבית זז???
כ"כ פשוט:))
לפני 12 שנים
מישלי - יש מצב...
לפני 12 שנים
לילי ש' - אולי בזמן שחנית היה משהו שגרם לך לחשוב שאת מחנה במקום הקבוע (פח זבל ששינה מקום, משהו בסגנון?)
לפני 12 שנים
מישלי - טוב שיש מישהו שמתייחס אליי כאן ברצינות סופסוף !

חשבתי על זה, ואם לא הייתה השכנה (השפויה) שעדה לזה שהרכב היה במקום אחר, גם הייתי חושבת שאת צודקת.

(פחי הזבל אצלנו לא זזים, זה בדוק. אבל בלוני גז כן :)
לפני 12 שנים
האזוקים - ואולי פשוט הוא השתמש ברכב והחנה במקום שונה :-)
לפני 12 שנים
מישלי - מי זה *הוא* ?

אין הוא, זו רק אני (וממבו :)
לפני 12 שנים
תחת השמש​(נשלט) - לפחות לא הייתה בתוכו נהגת, אז לא קרה שום נזק סביבתי ו/או לשלום הציבור.
תמיד אמרתי, רכב בלי נהגת ליד ההגה, תמיד יותר בטוח... ;-)

ואולי זה סתם תוצר לוואי של רעידות האדמה בטורקיה...?!

דרך אגב, תזכירי לי מה שיש לך זה רכב או בימבה...?! :-)
לפני 12 שנים
מישלי - זה במבה !
לפני 12 שנים
CaveM - תשמי שום נגד עין רע הגב יש נוער בבנין שלכם ?
אצלי בתור נוער
גנבנו ילדי השכונה מכוניות של השכנים.
טוב נו אני דוגמה רעה
לפני 12 שנים
מישלי - אני בעד לאכול את השום ( :
לפני 12 שנים
מתוקף אישיותה - :)
את מכשפה.מהזן הטוב כמוןבם...
כבר שולחת לך כמה בקשות דחופות שמציקות לי
זמן מה.תעזרי לי בבקשה, טוב?

:)))

בוקר טוב ישראל
לפני 12 שנים
מישלי - מבטיחה לעשות כמיטב יכולתי לעזור (מקסימום אני קוראת לממבו שיסייע).

בוקר טוב ישראלה ( :
לפני 12 שנים
בטי בום​(שולטת) - פעם כשהיינו לפני צבא באמצע הלילה הזזנו את הרכב של מרכז הפרדס לאמצע החנייה , אבל גם עטפנו אותו ב7 גלילי נייר טואלט . (תחשבי על איש שב5 בבוקר מגרד נייר טואלט מרכב שלו שנדבק בגלל טל ..)
אולי יש לך חברה צעירים ומסטולים מתחת לבית?
לפני 12 שנים
מישלי - יש לי חבר'ה צעירים מתחת לבית, בגלל שאני גרה מאה מטר מבי"ס תיכון (אבל את זה כבר כולם יודעים).

וחוץ מהם...
יש לי שכנה מטורפת מאובחנת (לא זו השפויה) ששורטת מכוניות (גם את שלי), גונבת ונטילים (שזה הצ'ופצ'יק שסוגר את הפתח שבו ממלאים אוויר בצמיג), ששופכת אקונומיקה על הכביסה של השכנה שמתחתיה, שמקפיצה פיוזים של חשמל בדירות. להמשיך ?

אבל לגרד נייר טואלט ב5 בבוקר, למזלי, עוד לא יצא לי ( :
לפני 12 שנים
Whip​(שולט) - פעם קרה לי מקרה מאד משעשע.
אחרי הצבא עבדתי כמאבטח בלילות בחדר מיון של בי"ח.
באמצע הלילה, חדר המיון ריק,
ואחת האחיות מבקשת שאקפוץ לאוטו שלה, בחניה בחוץ, ואביא לה שקית כל שהיא.
לקחתי את המפתחות של הרכב הישן והחבוט שלה, יצאתי לחניה, מצאתי את הרכב,
פתחתי הדלת, הסתכלתי בבפנוכו - ואין שקית.
חזרתי אליה, אמרתי לה - אין שקית.
אמרה לי - מה פתאום? ברור שיש.
יצאנו יחד, ניגשנו לרכב,
היא אומרת - רגע! זה לא הרכב שלי. שלי בכלל שם! - ומצביעה על רכב דומה, כמה מכוניות הלאה.
אמרתי לה - אבל הרגע פתחתי את הרכב הזה עם המפתח שלך! הנה, תראי.... ופתחתי אותו שוב...
נעלנו בשושו את הרכב ה"פרוץ", והלכנו להביא את השקית מהרכב שלה...
אז לכי תדעי אם הבן של השכן לא עשה סיבוב עם האוטו, רק כי היה לו מפתח דומה...
לפני 12 שנים
מישלי - נכון שזה היה סובארו ?
לפני 12 שנים
Whip​(שולט) - למיטב זכרוני זה היה פורד אסקורט, אבל אם זה קרה ברכב הזה, זה מן הסתם יכול לקרות גם בסובארו.
לפני 12 שנים
מישלי - זה קרה לי פעם עם הסובארו שהיה לי.
המפתחות שלי ננעלו ברכב, ומישהו מהרחוב שהיה לו סובארו, פתח לי אותו.
מאז לא השארתי יותר ברכב שום דבר חשוב (גם לא את המפתחות :)
לפני 12 שנים
Whip​(שולט) - מאד חשוב, לא לנעול את הרכב עם המפתחות!
מאד קשה לפתוח את הרכב בלי מפתחות, אלא אם מסתייעים בפורץ, בבלוק אבן ידידותי או בבן העבריין של השכן.

מזל שהמציאו את שלטי הנוחות שנועלים את הדלתות. לדעתי המציאו אותם לא נגד הפורצים, אלא נגד השכחה של בעלי המכוניות...

ואף פעם לא מומלץ להשאיר דברים גלויים בתוך ברכב - לא תיקים, גם לא דיסקים, ואפילו לא ילדים!
לפני 12 שנים
אתנה - חחחחחחחחחחחחחח

מיש מיש : )
לפני 12 שנים
מישלי - בנ נה ( :
לפני 12 שנים
יהלום נא - תעדכני את מספר הקוראים לשבע.
אני לא חוזרת לכאן יותר.
הזוי לי מדי...

(-:
לפני 12 שנים
מישלי - זה עדיין שמונה... גיליתי מישהו (הזוי) שקורא אותי ( :
לפני 12 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י