סוער.
סערות טובות (חוץ מזו שבחוץ, שקצת מפחידה בנזקים שאולי תעשה).
זה היה שבוע עם הרבה גיר והרבה גרון ( :
ד(ג)ברים שצפים ומתבררים ומתבהרים.
מערכות יחסים שמפתיעות אותי כל פעם מחדש, אבל אני כבר לא באמת מופתעת מכלום.
~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~
אתמול הייתי אמורה להפגש (שוב) עם מישהו, שעברתי איתו חוויה מאד מיוחדת לפני כמה חודשים.
חוויה קצת אקסטרימית, שרק הקרובים אליי מאד יודעים עליה.
הוא גבר שולט, או לפחות נמצא קרוב לקצה הזה של הסקאלה על "מדד מיש לשליטה".
ביום שני השבוע, התכתבנו וקבענו להפגש ביום חמישי.
הייתי צינית ושאלתי אותו אם הוא מתכוון לשבוע הנוכחי, או ל-2015.
הוא ענה לי: "אל תתחכמי" וסיים איתי את השיחה במסנג'ר.
ארבע שעות אחרי שפירסמתי את הפוסט הקודם, קיבלתי ממנו הודעה:
"היי, לא מתאים לי להפגש השבוע. נמצא הזדמנות אחרת."
עניתי לו שצפיתי את זה (ויש לי הרגשה שאני גם יודעת למה 😄 ושיהיה לו המשך שבוע מקסים.
למחרת כתבתי לו עוד משהו למייל, וכשהוא התעלם, שלחתי הודעה (אחרונה) קצת נוזפת.
אחרי יממה הוא ענה לי:
"... אבל נראה לי שאני לא בנוי למישלי הפטפטנית, כפי שהגדרת את עצמך. היתה אחלה שיחה במסנג'ר [כמעט עד הסוף], לא תכננתי סתם לקבוע ולהתקפל, פשוט הבנתי שכל הדברים שהרתיעו אותי אז, עדיין בתוקף ועדיין מרתיעים אותי.
ביי, עד לפעם הבאה."
אני בספק אם תהיה כזו...
~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~
את היום הזה, שוב התחלתי בחיבוק עוטף במיטה של X וסיימתי נרדמת במיטה של Y.
התעוררתי אחרי שעתיים ועכשיו אני כותבת את הפוסט מהמיטה, כשהוא ישן כאן לידי.
לקחתי בחשבון שהפוסט הקודם עלול להשאיר עליי איזה רושם, של טורפת גברים במקרה הטוב ושרמוטה במקרה הרע.
אני לא אף אחת מאלה.
מי שמכיר אותי מקרוב, יודע.
מי שלא מכיר מקרוב, לא צריך לדעת.
~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~
וכבר יומיים שאת (דלי יקרה) לא יוצאת לי מהראש (ומהלב).
אני לא רוצה לפלוש (שוב) למרחב שלך, אבל אני רוצה שתדעי שאני כל הזמן פה, מחכה.
שאת יקרה לי ואהובה וחשובה ושאני מתנצלת שנפגעת ממני.
אני יודעת שלפעמים אני עושה טעויות גדולות (אבל לפעמים גם יוצאות לי הבלחות שמצליחות, נכון ?).
~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~
אז לכל אחד ואחת מאלה שמוזכרים בפוסט הזה (ויש פה שישה מיוחדים ויקרים לי מאד),
אני אוהבת אותך !
לפני 12 שנים. 18 בפברואר 2012 בשעה 2:04