לפני 12 שנים. 19 בפברואר 2012 בשעה 11:25
עכשיו כשסיימתי לרצות את העונש שהוטל עליי...
אחרי שהתאפקתי יממה שלמה, מלהכחיש כל קשר לפוסט הזה:
המדריך של מיש, או כך תבגוד באשתך מבלי להתפס.
אני רשאית סופסוף להגיב כמו שצריך ( :
הפוסט הוא של מר (מתוק) Xaron !
לי יש קשר חלקי לתוכן שלו... דבריי קצת הוצאו מהקשרם... ( :
נכון שהסכמנו שגם גברים וגם נשים בוגדים.
אני גם יכולה להסכים עם זה, שברמה מסויימת נשים תמיד חושדות. שגם אישה שנשואה לגבר הנאמן ביותר, חושדת.
שלפעמים זה במודע ולפעמים היא פשוט 'אוהבת לדעת' איפה הוא נמצא ועם מי, בכל רגע נתון.
אני גם מסכימה עם זה, שבין אם היא עושה את זה במודע ובין אם לאו, היא גם מצליבה מידע.
עד כאן, אני מסכימה המון. נכון ?
ומעכשיו התחיל העונש שלי, כי להיות לא מובנת, ושיחשבו שאני חושבת כאלה דברים, זה מייסר אותי.
אני אלך בקו של "גבר בוגד - אשה נבגדת", כי זה מה שקרוב לעולמי, שם אני מדברת מהבטן הכואבת שלי.
למרות שכל מה שאכתוב, רלוונטי גם לאישה בוגדת בגבר / אשה בוגדת באשה / גבר בוגד בגבר וכו'.
קודם כל, אני נגד לבגוד !
עוד יותר מזה, אני נגד לפזר רמזים מוטעים ולעורר חשד וסרטים.
ואז כשהחוקית נטרפת, לתת לה הוכחות שהיא מדמיינת, רכושנית, שתלטנית, קנאית, פתאטית.
אפקט "זאב זאב".
והכי נורא זה כשאח"כ, מציגים את החשדות האמיתיים כחלק מהדפוס בעייתי של החשדנות, הקנאה והחרדתיות.
ואז יוצא שכשכבר יש בגידה, אין לנבגדת לגיטימציה לטפל בזה, לבדוק את זה, לחפש...
הבוגד יוצא קורבן מסכן שלא מאמינים לו ושמחפשים אותו כל הזמן ושצריך להוכיח (שוב) שאין לו אחות,
והוא כבר הצליח לעשות עבודה טובה בלגרום לנבגדת לחשוב שהבעיה בכלל אצלה.
אגב, איפה ראית שהסטטיסטיקה מראה שנשים בוגדות לא פחות ? כי לדעתי אין כזאת.
אני משערת שגברים בודגדים הרבה יותר.
וכל זה, כשעוד לא נכנסנו בכלל, למה זה "בגידה" בעיני.
בגידה בעיני זה דבר נוראי, שבא מתוך חולשה גדולה.
מערכת יחסים שיש בה בגידה, היא מבחינתי זיוף אחד גדול, הצגה, שקר.
ושקרים זה משהו שאני באופן אישי, לא מוכנה לחיות איתו, לא יכולה לחיות איתו.
אני יכולה לאהוב מישהו עד כלות, בכל ליבי, אבל אם אמצא שאני לא מאמינה לו, או שהוא לא מאמין לי, אני לא אשאר שם.
אני כנראה אמשיך לאהוב, אבל מבחינתי זו כבר תהיה מערכת יחסים מזוייפת.
מה כן ?
אני פוליאמורית, מאמינה שאנשים יכולים ואוהבים ונמשכים ליותר מפרטנר אחד.
לא שזה לא לפעמים מכאיב, וזה לפעמים יכול לבוא האחד על חשבון השני,
ולפעמים זה דורך על אצבעות, ומנגן על חרדות הנטישה, ומעצים את ריגשי הנחיתות...
אבל זו המציאות של חיינו, ואני אחת שחושבת שלהתווכח על המציאות, זה סבל מיותר.
החיים הרבה יותר נפלאים, כשמקבלים את המציאות !
וכן, רק אז אפשר לנסות לשנות אותה, אבל לא אם זה גורם לאומללות.
אחת התובנות הגדולות שלי הייתה, שמכיוון שאני יוצאת מנקודת הנחה שבאיזה שלב, כל גבר בוגד,
אז אני מעדיפה להיות זו שבוגדים איתה ולא זו שבוגדים בה...
הפילגש שאליה באים ולא החוקית שממנה הולכים.
ואולי לכן אני נמצאת בנישה הזו כל החיים שלי.
