סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מיש

החיים שלי הם לונה פארק אחד מתמשך, רכבות שדים, רכבות הרים, מבוכים, קרוסלות, גלגל ענק. הכל מהכל.

הבלוג הזה נפתח ב2010, עבור הבעלים הראשון שלי... ש"קרא, למד ונהנה".
זכיתי לחוות איתו את גן העדן של ההתמסרות המוחלטת.
הוא לקח אותי למסע מרתק (ואולי מופרע) של פעם בחיים, כזה שמשאיר חותם, לכל החיים.
וכשהגיע הזמן לשנות צורה, נגעתי בקרקעית של התהום, וזה כאב יותר מכל דבר אחר שחוויתי בחיי (והיו).

אחריו (בסוף 2011) נכנס לחיים שלי, זה שהיה הצעד הראשון, כדי להחזיר אותי לחיים.
בחוכמה ורגישות הוא ידע לא לבקש בעלות, אלא להיות "בעל הבית", והיה ברור לשנינו, שאנחנו זה לכל החיים.

ואז, למרות שהייתי עדיין שבורה וסקפטית, נשאבתי קריטית והתמסרתי שוב.
באהבה גדולה. לאיש מקסים. אחד המטורפים והשווים.
היה נדמה שגם שם ישבר לי הלב, אבל הפעם, לשמחתי, הצלחנו לעבור מהיררכיה לחברות.

ואז היה קצרצר, מקסים, שבקושי הספקנו לטעום, אבל יצא, שהיה קרש הקפיצה...
לאיש שהוא חלק מחיי בתשע השנים האחרונות, ובצורות המיוחדת שלנו, צפוי להשאר לעוד שנים רבות.
לזה שבסוף 2012, הכריז שיגנוב אותי ואני אהיה שלו, ואם נתאהב, תוך שנה אהיה בהריון ממנו! (זה קרה הרבה קודם!)
זה האיש שיצר איתי חיים! שהיה מעליי, לצידי, לפעמים מתחתיי, מאחורי, ומלפני.

הבלוג חוזר לאוויר בהדרגה, אחרי שהיה בהפסקת פרסומות מאולצת.
וחוזר עם הרוח שנושבת בי היום, רוח של שינוי קוסמי, ביקום ובתוך כל אחד/ת מאיתנו.

מוזמנים להגיב, לכתוב לי לפרטי, לשאול ולשתף...
אבל לא לצפות לקשרים, אני ונילית, לא פנויה ולא מעוניינת.
אבל אוהבת!
לפני 12 שנים. 3 במרץ 2012 בשעה 3:41


אני לא מתאהבת בשנית באותו אחד.


4:67 בבוקר.
ראיתי עכשיו משהו שקשור למישהו שפעם הייתי מאוהבת בו.
אני כבר לא מאוהבת בו.
אני מאד המון לחלוטין אוהבת אותו, אפילו נמשכת אליו לפעמים ( :
פחדתי שאתאהב בו שוב, וישבר לי הלב שוב.
אבל עם הזמן, אני רואה שזה לא קורה... ונרגעת.
כי זה טוב לי ככה, בלי הטלטלות, בלי חרדת הנטישה.
Free Love


ולרגע עברתי בדימיון על אלו שהייתי מאוהבת בהם במהלך חיי, גם אלו שזה היה עד כלות.
וקלטתי שגם עם אלו שאני עדיין בקשר כזה או אחר (הרוב) וגם עם אלו שהתאדו,
כבר אין בי מאוּהבוּת כלפיהם, רק עדיין המון אהבה וחום (אולי גם קצת חולשה... הגיוני... לא ?).


3 ומשהו בבוקר.
לפני כמה ימים קראתי פוסט של מישהו שאני מכירה והוא המשיך להדהד בי.
לפני כמה שעות, דיברנו בטלפון ושאלתי אותו על הפוסט והקראתי לו אותו ואח"כ גם הגבתי.
הקלדתי תגובה שיצאה מהבטן שלי ולא חשבתי עליה ושלחתי.
אבל כאבתי אותה.


5:10
ואז חשבתי עליך, על המקום החדש שלנו.
על זה שאני עדיין אולי קצת מאוהבת בך, אבל זה כבר מרגיש מאד אחר.
תהיתי ביני לביני, אם רק נדמה לי שאני עדיין רוצה, כי אתה כ"כ לא מושג.
שאולי אם היית יותר מושג ורוצה, אז אני הייתי מגלה שאני כבר פחות ?
מחשבה חמודה ( :


אני שמחה שאני לא מתאהבת בשנית באותו אחד.


אם הייתי מאוהבת, ונשבר לי מתישהו הלב, אני אמשיך לאהוב.
יכול להיות שלאיזו תקופה (אפילו ארוכה) אני אמשיך גם לִרְצות.
אבל אני שמחה לגלות שאם המאוּהבוּת חלפה לי, היא לא חוזרת.
ואז אני לפחות יכולה להמשיך להנות מאותו הקשר (ואותו הגבר).


מקווה שזה לא ישתנה.


כדאי לי ? (שאלה רטורית... אני לא מצפה לתשובות :)

מתוקף אישיותה - לעולם לא אהיה אשת לוט.
אין מצב.

לפני 12 שנים
מישלי - (I)

never say never

אני חושבת שמדובר במשהו אחר לגמרי, זה לא עניין של ללכת אחורה.
מדובר בלופ חדש בספירלה, שנמצא ברובד חדש. זה סיבוב חדש, הוא לא יכול להיות כקודמו.
לפני 12 שנים
Shish​(שולטת) - את, כן את! את אשמה!!! ואת בעונש עד הודעה חדשה. שלא תעיזי לעשות את זה שוב, זה מסוכן מאד!!!
לפני 12 שנים
מישלי - להגיב או לא להגיב... זו השאלה ?
אם לא אגיב לך, אקבל עונש (על זה שאני לא מגיבה).
אם כן אגיב, אז תקבלי עוד התראה ותאלצי להכנס שוב, ואקבל עונש.

אז יוצא שבכל מקרה אקבל עונש...
ואני גם ככה כבר בעונש (עד הודעה חדשה).

אז ?
לפני 12 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י