לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מיש

החיים שלי הם לונה פארק אחד מתמשך, רכבות שדים, רכבות הרים, מבוכים, קרוסלות, גלגל ענק. הכל מהכל.

הבלוג הזה נפתח ב2010, עבור הבעלים הראשון שלי... ש"קרא, למד ונהנה".
זכיתי לחוות איתו את גן העדן של ההתמסרות המוחלטת.
הוא לקח אותי למסע מרתק (ואולי מופרע) של פעם בחיים, כזה שמשאיר חותם, לכל החיים.
וכשהגיע הזמן לשנות צורה, נגעתי בקרקעית של התהום, וזה כאב יותר מכל דבר אחר שחוויתי בחיי (והיו).

אחריו (בסוף 2011) נכנס לחיים שלי, זה שהיה הצעד הראשון, כדי להחזיר אותי לחיים.
בחוכמה ורגישות הוא ידע לא לבקש בעלות, אלא להיות "בעל הבית", והיה ברור לשנינו, שאנחנו זה לכל החיים.

ואז, למרות שהייתי עדיין שבורה וסקפטית, נשאבתי קריטית והתמסרתי שוב.
באהבה גדולה. לאיש מקסים. אחד המטורפים והשווים.
היה נדמה שגם שם ישבר לי הלב, אבל הפעם, לשמחתי, הצלחנו לעבור מהיררכיה לחברות.

ואז היה קצרצר, מקסים, שבקושי הספקנו לטעום, אבל יצא, שהיה קרש הקפיצה...
לאיש שהוא חלק מחיי בתשע השנים האחרונות, ובצורות המיוחדת שלנו, צפוי להשאר לעוד שנים רבות.
לזה שבסוף 2012, הכריז שיגנוב אותי ואני אהיה שלו, ואם נתאהב, תוך שנה אהיה בהריון ממנו! (זה קרה הרבה קודם!)
זה האיש שיצר איתי חיים! שהיה מעליי, לצידי, לפעמים מתחתיי, מאחורי, ומלפני.

הבלוג חוזר לאוויר בהדרגה, אחרי שהיה בהפסקת פרסומות מאולצת.
וחוזר עם הרוח שנושבת בי היום, רוח של שינוי קוסמי, ביקום ובתוך כל אחד/ת מאיתנו.

מוזמנים להגיב, לכתוב לי לפרטי, לשאול ולשתף...
אבל לא לצפות לקשרים, אני ונילית, לא פנויה ולא מעוניינת.
אבל אוהבת!
לפני 12 שנים. 23 במרץ 2012 בשעה 3:39


3:40 לפנות בוקר.

אני בדרכי חזרה מנתב"ג, יש לי תובנה ואני מתחילה לכתוב את הפוסט בראש שלי.
יודעת שעוד כמה דקות, כשאגיע למחשב, אשב להקליד את המשפטים הספורים שרצים לי בראש, ומשם כבר יתבשל לו פוסט שלם.

הפצרתי בה לתת לי לקחת אותה לשדה ושלא תסע במונית, ואני שומעת שהיא מתפתלת עם ה"לא נעים" האמריקאי הזה.
אני יודעת שלא כיף לסיים את הביקור בארץ, בלצאת באמצע הלילה מבית המארחים, ולהכנס לרכב עם נהג מונית זר.
הרבה יותר נעים לצאת לרכב ביתי ולפנים מוכרות ולהגיע לטרמינל ולהכנס אליו אחרי חיבוק עוטף וחיוך אוהב.
הרגעתי אותה שבין כה אני ערה בשעות האלה, ושהיא עושה לי טובה בזה שהיא מאפשרת לי לקחת אותה.
ואז כשהיא סופסוף השתכנעה וקבענו שאני אוספת אותה בסביבות שלוש, היא הציעה שכבר "נצא" קודם.

ישבנו בדיקסי ודיברנו, בהתחלה המשכנו קצת את השיחה עליי (ועל הפצצה שהפלתי עליה ביום שלישי),
ואח"כ עליה ועל הגירושים שהיא עכשיו עוברת.
אז תוך כדי שאנחנו מדברות, היא בוכה ומנגבת את הדמעות, ולא נעים לה (המנטליות האמריקאית, הכל לא נעים להם)
הרגעתי אותה שזה בסדר, שלא תתרגש מזה, שאני רגילה לבכות במסעדות, ושלא תרגיש נבוכה.

לא התפלאתי על זה שהיא מרגישה חופשיה לספר לי את הסודות הכי כמוסים.
לא התפלאתי שהיא פותחת בפניי את הקישקע שלה ושל שאר המעורבים בסיפור (שאני מכירה).
לא התפלאתי לשמוע את האמת שמאחורי המסיכות.
לא התפלאתי שזה קורה שעתיים לפני שהיא טסה לשם חזרה.
לא התפלאתי לראות (שוב) איך שכשאני נמצאת בשביל מישהו אחר, אני מתמלאת בכוחות.
לא התפלאתי להיווכח שוב, שאני מחוברת לייעוד שלי.

הגענו לשדה ומול הכניסה לטרמינל יצאנו מהרכב, ואמרנו תודה גדולה אחת לשניה ונפרדנו (עד לפעם הבאה) בחיבוק ארוך וחזק.
נכנסתי לרכב והתחלתי לנסוע וברדיו התנגן השיר הזה, שמאז ששולץ שם אותו בבלוג שלו, הוא מושמע בכל מקום וכל הזמן...
והפוסט התחיל להכתב לו בראש שלי.




~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

מאת string doll

05:52 23/03/12
נושא: ?

הסעת עוד אנשים לשדה לאחרונה או שהדמעות בזווית העין מוצדקות...?

(גם אם התשובה היא שהסעת עוד וזה בכלל לא אני, הדמעות עדיין מוצדקות כי זה הזכיר לי אותך. אותי איתך. את הקסם שאת.)

מתגעגעת.


מאת: מישלי
06:00 23/03/12
תגובה ל:?

הבאתי את בת דודה שלי לשדה התעופה, ולא הפסקתי לחשוב עליך כל הלילה.
בדרך לשדה גם סיפרתי לה שיש לי חברה במיאמי, שהייתי אמורה לפגוש כשהייתי איתם בחתונה של אחותה במיאמי לפני חצי שנה.
אבל שהיו לה (לך) כרטיסים לברנינג-מן (היא לא יודעת מה זה ושלחתי אותה לעשות גוגל).
וסיפרתי לה שיש לך יום הולדת בעוד כמה ימים, וכמה הייתי רוצה להיות איתך שם.
ותכננו שאולי אבוא לארה"ב באוגוסט להיות עם הבת שלה (ואיתה) בסוף החופש הגדול.
אני עדיין מחפשת כל דרך אפשרית לבוא (גם אליך).

כך שהדמעה לגמרי מוצדקת.
הכי מוצדקת.

ואני מתגעגעת מאד וחושבת על איך אפשר לשמח אותך ביום הולדת ובכלל.

}{



מאת: string doll
06:04 23/03/12

יש מונחים שאנשים לעיתים מפזרים בלי יותר מדי כוונה. אני לגמרי מתכוונת, כשאני אומרת שאני אוהבת אותך.

לכי לישון מתוקה, נדבר בקרוב.

}{


מאת: מישלי
06:07 23/03/12

אני יודעת למה את מתכוונת.
ואני מרגישה.
וזה הדדי.

אני הולכת לישון.
ואני תמיד פה.
אוהבת.
}{


מאת: מישלי
06:09 23/03/12
נושא: פתאום חשבתי...

כמו שהוספתי לפוסט ברגע האחרון את המייל שנכנס...
אז התחשק לי להוסיף את ההודעות איתך.
אני כזו זונת פומביות ( :


מאת: string doll
06:10 23/03/12
תגובה ל:פתאום חשבתי...

Go for it. גמני. לפעמים... ;)


מאת: string doll
06:12 23/03/12
נושא: אהה

אבל תמחקי את ההודעה כי כתבתי אותה אחרי שכבר הבנתי שזה לא אני. 😄

אני אגיב מחדש אחרי ההוספה.


מאת: מישלי
06:15 23/03/12
תגובה ל:אהה

להיפך, אני משאירה את התגובה ככה, זה הכי חמוד.
ואני מוסיפה לפוסט את ההתכתבות שלנו מעכשיו, את רוצה שאצנזר ממנה משהו ?



מאת: string doll
תאריך: 06:18 23/03/12
תגובה ל:אהה

לא מאמי. סומכת עלייך בעיניים עצומות. רק תעדכני את כולם אולי שאני כוסית על ואחת הבחורות הכי מדהימות כאן וגבר שלא מחזר אחרי - מפסיד... ;)

זונה או לא זונה?

}}}}}{{{{{

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

* והיא הרבה יותר מכוסית על !

* מקווה שהפוסט הזה בסדר... ( :
string doll - קראתי והחלק הראשון הזכיר לי את הלילה האחרון שלי בארץ לפני חצי שנה.

את מדהימה.
לפני 12 שנים
מישלי - הזכיר לך בצדק.
גם לי היו הלילה מיליון פלאשבקים מאותו לילה איתך.
אפילו שקלתי לצאת איתה לאותו מקום בפלורנטין...
אבל החלטתי שזה יהיה הזוי מידי, ואני רוצה להשאיר את שלך ושלי מיוחד.

אוהבת אותך !
}{
לפני 12 שנים
מישלי - חניבעל מופרע ! גם אתה לא ישן ?
עוד לא שבע בבוקר... יום שישי...
למה אתה ער ?
לפני 12 שנים
חניבעל - ומה חשבת? שאת הערפדית היחידה פה?! פחח..
לפני 12 שנים
מישלי - תמיד ידעתי שלא.
רק שלוקח שנים עד שהם חושפים את עצמם.

"פחח" ? אתה הקלדת את זה ? עכשיו אני באמת המומה...
לפני 12 שנים
Brida​(נשלטת){DDDOM} - כשקראתי את הפוסט הזה,
ממש ראיתי אותך מדברת, מספרת אותו.
ראיתי אותך מזיזה את השיער ומחייכת,
ממש כאילו את פה לידי.
מעבר לזה- המון מילים של תגובות רצות לי בראש עכשיו,
לא מסודרות.
שתמיד תהיי מאושרת }{
לפני 12 שנים
מישלי - אנחנו דומות בעניין הזה, שתינו ישר רואות סרט בראש שלנו ( :

ואת תמיד מוזמנת לזרוק את המילים שיש לך בתגובה, גם אם הן לא מסודרות.

גם את, אושר ובריאות.
}{
לפני 12 שנים
שולץ s - לא יודע אם הפוסט בסדר, אבל הוא קצר :)
}{
לפני 12 שנים
מישלי - כן, אני עובדת על זה... לקצר, לקצר.

האחיינית הקטנה ואני שומעות ברקע את השיר מהפוסט שלך. שתינו זזות על כסא ונהנות.
אני מתחילה להתמכר לפלייליסט שלך.

שב"ש שולצים.
}{
לפני 12 שנים
שולץ s - כן. גם לי לעיתים יש ארוכים מדיי.
שבת שלום.
לפני 12 שנים
קופיאלה - שולץ תעשה לי פלייליסט
לפני 12 שנים
מישלי - שולץ, תעשה לה פלייליסט. (בבקשה)

אח"כ אני אעתיק ממנה.
לפני 12 שנים
פה ולא - מכורה לחיים!
הכי כייף שכל הזמן דברים זזים. קיבעון זאת מחלה של פחדנים:)
לפני 12 שנים
מישלי - אנחנו כנראה מאותו זן, של אוהבי הריגושים והתנועה בחיים.

אני לא חושבת ש"קיבעון זאת מחלה של פחדנים".
אני מכירה לא מעט אנשים אמיצים וחזקים שפשוט אוהבים שיגרה, נוח להם בתבניות קבועות ולהשאר באותו מקום.

בכלל, יש הרבה דברים שנוח להפיל על "פחדנות", אבל מצאתי שלפעמים זה בא ממקומות אחרים.

תודה שבאת ( :
לפני 12 שנים
פה ולא - כמובן שכל אחד ומה שגורם לו אושר:)
עם השנים ועם ההכרות שלי עם המוןןן אנשים, גיליתי מכנה משותף לאנשי 'המסגרות' וזה הפחד שדברים יתרסקו להם והפחד להתמודד עם שינויים.
ברור שלכל כלל יש יוצא מן הכלל.
ואני מטיילת... יום שישי...את יודעת....:-)
לפני 12 שנים
מישלי - את יודעת, על כל דבר אפשר להסתכל בכמה צורות...

אולי אלה אנחנו שמפחדים להתמודד עם משהו קבוע ?
להשתעמם ? לשעמם ?
לעמוד במקום, שמא נכשל בו ?
אולי דווקא אנחנו אלה שבורחים לתזוזה ?


יום שישי את יודעת... יש בעיר מסיבה ?
טיול נעים ( :
לפני 12 שנים
אתנה - פעם אמרת לי שאת כותבת כדי להבין, וזה לא ממש משנה מי קורא אותך, העיקר שאת ברורה לעצמך.
שמחה לראות שזה לא השתנה.
}{
לפני 12 שנים
מישלי - ואני שמחה שבנוסף לכל זה... את הבנת.

}{
לפני 12 שנים
יהלום נא -
מה עוזר לנו פטור מקריאה בסוף הפוסט, מה?

שב"ש :)
לפני 12 שנים
מישלי - אז קראת עד הסוף ?
גיבורה !
אדאג שתקבלי על זה בונוס (שווה).

שב"ש גם לך ( :
}{
לפני 12 שנים
gamVgam​(אחר){גם וגם} - הפוסט הזה בסדר גמור.
ובכלל, מצאת ייעוד ( להיות מאושרת זה ייעוד? עם צעדים פרקטיים מובנים?), מתנה ממש.

לא הסכמתי עם הכל אבל קטונתי. (בעניין השליטה בחיים וכו׳)
שבת מאושרת לך.
לפני 12 שנים
מישלי - להיות מאושרת, זה ממש לא ייעוד.
יש אנשים שעבורם זו מטרה, עבורי זו הדרך.

ייעוד זה משהו אחר, מבחינתי זה איזה כוח פנימי שמניע לעשות דברים ממני החוצה.
בדר"כ מדובר במשהו שזולג לסביבה, אל מעבר לעצמי.

משהו שנשאר בין אדם לעצמו, אני לא מגדירה כייעוד, אלא אולי כהגשמה.
לפני 12 שנים
gamVgam​(אחר){גם וגם} - אז מה הייעוד?
לשמח נוסעים ושבים שווים בנתב״ג?
לפני 12 שנים
מישלי - גם ( :

ולא רק...

(בנתב"ג) (גם במקומות אחרים :)
לפני 12 שנים
עו''ד רוצה עוד - לא בטוח שהבנתי, כלומר בטוח שלא
בטוח שנהניתי
את כותבת מקסים, זה לא זרם התודעה זה יותר מזה
אז לסיום- מישלי תעשי לי פוסט :)
לפני 12 שנים
מישלי - הוא יעשה לה פלייליסט.
אני אעשה לך פוסט.
ואתה תעשה לי סטייק.

והעיקר שנהנית !
לפני 12 שנים
צמח בר​(נשלטת) - את באמת משהו מיוחד במינו וזו תובנה חשובה - האם
"אם אני בוחרת בדרך מסויימת, אני יודעת שזה בגלל שאני מאמינה בכל ליבי, שזה יעשה לי טוב."
עכשיו הולכת לברר אם זה נכון גם לגביי :)
}{
לפני 12 שנים
מישלי - ב ה צ ל ח ה !

(תעדכני, נכון ?)

]{
לפני 12 שנים
באהלפההרבה​(אחרת) - הי, אני מופיעה פה!
ואת מקסימה ביותר, חד קרן מקפץ ומלא שמחת חיים :)
לפני 12 שנים
מישלי - נכון !

תודה מתוקה }{
לפני 12 שנים
באהלפההרבה​(אחרת) - הקשבתי עכשיו לשיר. איזה עצוב שהוא אומר לה: now you're just somebody that I used to know.
לפני 12 שנים
מישלי - זה נכון.
השיר הזה נוגע כואב.

גם החיים לפעמים ( :
(כן, שמתי חיוך)
לפני 12 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י