ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מיש

החיים שלי הם לונה פארק אחד מתמשך, רכבות שדים, רכבות הרים, מבוכים, קרוסלות, גלגל ענק. הכל מהכל.

הבלוג הזה נפתח ב2010, עבור הבעלים הראשון שלי... ש"קרא, למד ונהנה".
זכיתי לחוות איתו את גן העדן של ההתמסרות המוחלטת.
הוא לקח אותי למסע מרתק (ואולי מופרע) של פעם בחיים, כזה שמשאיר חותם, לכל החיים.
וכשהגיע הזמן לשנות צורה, נגעתי בקרקעית של התהום, וזה כאב יותר מכל דבר אחר שחוויתי בחיי (והיו).

אחריו (בסוף 2011) נכנס לחיים שלי, זה שהיה הצעד הראשון, כדי להחזיר אותי לחיים.
בחוכמה ורגישות הוא ידע לא לבקש בעלות, אלא להיות "בעל הבית", והיה ברור לשנינו, שאנחנו זה לכל החיים.

ואז, למרות שהייתי עדיין שבורה וסקפטית, נשאבתי קריטית והתמסרתי שוב.
באהבה גדולה. לאיש מקסים. אחד המטורפים והשווים.
היה נדמה שגם שם ישבר לי הלב, אבל הפעם, לשמחתי, הצלחנו לעבור מהיררכיה לחברות.

ואז היה קצרצר, מקסים, שבקושי הספקנו לטעום, אבל יצא, שהיה קרש הקפיצה...
לאיש שהוא חלק מחיי בתשע השנים האחרונות, ובצורות המיוחדת שלנו, צפוי להשאר לעוד שנים רבות.
לזה שבסוף 2012, הכריז שיגנוב אותי ואני אהיה שלו, ואם נתאהב, תוך שנה אהיה בהריון ממנו! (זה קרה הרבה קודם!)
זה האיש שיצר איתי חיים! שהיה מעליי, לצידי, לפעמים מתחתיי, מאחורי, ומלפני.

הבלוג חוזר לאוויר בהדרגה, אחרי שהיה בהפסקת פרסומות מאולצת.
וחוזר עם הרוח שנושבת בי היום, רוח של שינוי קוסמי, ביקום ובתוך כל אחד/ת מאיתנו.

מוזמנים להגיב, לכתוב לי לפרטי, לשאול ולשתף...
אבל לא לצפות לקשרים, אני ונילית, לא פנויה ולא מעוניינת.
אבל אוהבת!
לפני 12 שנים. 18 במרץ 2012 בשעה 21:33

הכללים של מיש לקשר בדס"מי:

פורסם לפני 51 ימים ב - 27 בינואר, 2012 בשעה 18:16

א. הקשר מבוסס על אמון. זה המקום היחיד שבו גם השולט וגם הנשלט מחוייבים באותה מידה.
ב. בכל דבר אחר, קשר בדסמ"י אינו הדדי. לכל צד אחריות ומחוייבות משלו. הם לא זהים. בניגוד לקשר זוגי, שולט יכול לקבוע את מידת ואופן תשומת לב שהוא מעניק לנשלט.
ג. השולט מחוייב להציב את הכללים של הקשר בצורה ברורה, ולוודא שהנשלט מבין אותם. הוא מחוייב להוביל את תהליך החינוך וללמד את הנשלט את מקומו בקשר ובהיררכיה של הקשרים האחרים שמנהל השולט.
ד. הנשלט שייך אך ורק לבעליו, אלא אם הושאל/קיבל רשות מבעליו.
ה. הנשלט מחוייב לשתף בכל פרט מידע בחייו, מאחר שרק על ידי היכרות עמוקה עם הנשלט, יכול הבעלים לקחת את האחריות על הנשלט. בשביל להכיל את הנשלט, על הבעלים להבין את הצרכים שלו, החולשות שלו והמגבלות שלו, מה משמעותי עבורו, מהם הקשיים שלו, מה משמח אותו, מספק אותו. למעשה, הכל. אין לטעות, לשולט לעומת זאת יש את הזכות להחליט מה לגלות ומה לא.
ו. הבעלים יכול לטעות. הוא אנושי. כאשר השולט מקבל את המושכות, הוא מקבל גם את הזכות לטעות. את מחיר הלימוד משלמים שניהם.
ז. על הבעלים לזהות כמה הוא יכול להכיל מהנשלט וכמה הנשלט יכול להתמסר מבלי לחוש מנוצל. בכך הוא שומר על שניהם.
ח. על הבעלים לזהות את הטכסים וההרגלים שנוצרים בקשר.
ט. לבסוף, על הבעלים לדעת מתי לשחרר את הנשלט. ובעיקר, איך.

 

 

 

לזכרך חבר יקר ♡


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י