סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מיש

החיים שלי הם לונה פארק אחד מתמשך, רכבות שדים, רכבות הרים, מבוכים, קרוסלות, גלגל ענק. הכל מהכל.

הבלוג הזה נפתח ב2010, עבור הבעלים הראשון שלי... ש"קרא, למד ונהנה".
זכיתי לחוות איתו את גן העדן של ההתמסרות המוחלטת.
הוא לקח אותי למסע מרתק (ואולי מופרע) של פעם בחיים, כזה שמשאיר חותם, לכל החיים.
וכשהגיע הזמן לשנות צורה, נגעתי בקרקעית של התהום, וזה כאב יותר מכל דבר אחר שחוויתי בחיי (והיו).

אחריו (בסוף 2011) נכנס לחיים שלי, זה שהיה הצעד הראשון, כדי להחזיר אותי לחיים.
בחוכמה ורגישות הוא ידע לא לבקש בעלות, אלא להיות "בעל הבית", והיה ברור לשנינו, שאנחנו זה לכל החיים.

ואז, למרות שהייתי עדיין שבורה וסקפטית, נשאבתי קריטית והתמסרתי שוב.
באהבה גדולה. לאיש מקסים. אחד המטורפים והשווים.
היה נדמה שגם שם ישבר לי הלב, אבל הפעם, לשמחתי, הצלחנו לעבור מהיררכיה לחברות.

ואז היה קצרצר, מקסים, שבקושי הספקנו לטעום, אבל יצא, שהיה קרש הקפיצה...
לאיש שהוא חלק מחיי בתשע השנים האחרונות, ובצורות המיוחדת שלנו, צפוי להשאר לעוד שנים רבות.
לזה שבסוף 2012, הכריז שיגנוב אותי ואני אהיה שלו, ואם נתאהב, תוך שנה אהיה בהריון ממנו! (זה קרה הרבה קודם!)
זה האיש שיצר איתי חיים! שהיה מעליי, לצידי, לפעמים מתחתיי, מאחורי, ומלפני.

הבלוג חוזר לאוויר בהדרגה, אחרי שהיה בהפסקת פרסומות מאולצת.
וחוזר עם הרוח שנושבת בי היום, רוח של שינוי קוסמי, ביקום ובתוך כל אחד/ת מאיתנו.

מוזמנים להגיב, לכתוב לי לפרטי, לשאול ולשתף...
אבל לא לצפות לקשרים, אני ונילית, לא פנויה ולא מעוניינת.
אבל אוהבת!
לפני 12 שנים. 14 באוגוסט 2012 בשעה 12:59

סקייפ 2.8.12

 

[14:58:19] Dom:  לגבי הפלאג הערב

                                לא!

[14:58:38] מיש:    בדיוק כשהתקשרת, הייתי בחדר לקחת תחתונים דום. הפרעת לי !

[14:58:51] Dom: כל זה בשביל לומר לי שאת בלי?

[14:58:57] מיש:    לא דום.

[14:59:10] מיש:    כל זה כדי לומר לך שהפרעת לי לקחת תחתונים דום.

[14:59:19] Dom: ממתי אני מפריע לך במשהו?

[14:59:26] מיש:    אתה עוד לא מכיר אותי דום ?

                               אתה לא יודע שאני לא מחפשת תירוצים להגיד דברים ?

[14:59:40] Dom: לכי קחי אותם!

[14:59:42] מיש:   אני פשוט אומרת דום.

[14:59:49] Dom: ולא ללבוש!

 

[15:00:06] מיש:   אז איזה לקחת דום ?

[15:00:10] Dom: קחי משהו מינורי

[15:00:13] Dom: מומלץ

[15:00:31] מיש:   מינורי בשביל לא ללבוש...

[15:00:35] Dom: בשביל לסתום לך את הפה

[15:00:46] Dom: בחרת?

 

[15:01:26] מיש:   טרם דום. אני חשבתי שתגיד לי שוב לדחוף אותו לחור (זה לא היה כיף אז)

[15:01:38] מיש:   ועוד לא אכלתי בסוף...

[15:01:43] Dom: את תדחפי לחור

[15:01:49] Dom: אבל לא של הכוס

[15:01:53] Dom: תבחרי

 

[15:02:05] מיש:   אני לא יודעת לבחור דום...

[15:02:15] Dom: קחי את הלבנות החוטיני

[15:02:37] Dom: יש?

[15:02:55] Dom: לפה מיש1

[15:03:04] Dom: זה מספיק טוב לסתום לך את הג'ורה

[15:03:09] Dom: קדימה

[15:03:11] Dom: למלא את הפה שלך

[15:03:23] Dom: עד 4 את איתם!

[15:03:25] Dom: ככה

[15:03:26] Dom: איך שאת

[15:03:30] Dom: המון זמן מיש

[15:03:47] Dom: בפעם הבאה נצרף לזה סרט הדבקה

 

[15:04:16] Dom: מעניין מה א' היה אומר על המבט הזה שלך

[15:04:17] Dom: אני בטוח כמו משהו

[15:04:19] Dom: תגיד

[15:04:25] Dom: היא עברה ניתוח חניכיים או משהו

[15:04:26] Dom: (((:

[15:04:30] Dom: אופס

[15:04:35] Dom: את לא יכולה לחייך מיש!

 

[15:04:57] מיש:   אני יכולה, אבל זה לא בדיוק חיוך...

[15:05:08] Dom: עכשיו

[15:05:13] Dom: גשי תביאי את הפלאג

 

[15:05:55] Dom: למה את מחכה

[15:05:58] Dom: לתחת מיש1

 

 

[15:06:57] מיש:    בפנים דום.

[15:07:01] Dom: יופי

 

[15:07:21] Dom: לא להסתיר את העליבות שלך מיש

[15:07:24] Dom: עם היד

 

 

[15:08:21] מיש:   הפה שלי נורא יבש דום...

[15:08:26] Dom: ספרי לי קצת על אתנה

[15:08:31] Dom: כן

[15:08:39] Dom: בפעם הבאה שאני אפריע זה יהיה לא רק יבש

[15:08:42] Dom: אלא בטעם של סבון

 

[15:09:06] מיש:   סליחה דום. מותר הומור לא ?

[15:09:09] Dom: כן

[15:09:17] Dom: רק קחי בחשבון שלפעמים אני אטפס עליו

[15:09:19] Dom: על ההומור

[15:09:24] Dom: כשהבטן שלי עצבנית

 

[15:09:43] מיש:   לפחות לא עליי דום...

[15:09:55] Dom: לא עליך

[15:09:59] מיש:   לא שזה בסדר לי שאתה מעוצבן על משהו אחר דום...

 

[15:10:21] מיש:   מה אתה רוצה לדעת על אתנה דום ?

[15:10:29] Dom: סתם רקע

[15:10:32] Dom: שאדע את מי אני פוגש

 

[15:11:00] מיש:

 

(מצונזר)

 

[15:13:33] Dom: חכי

[15:13:44] Dom: את יכולה פעם ב 10 ד' להוציא לדקה!

[15:13:50] Dom: תוציאי עכשיו לדקה

[15:13:51] Dom: לא יותר

 

[15:14:18] Dom: יש לך ד"ש מL

[15:14:20] מיש:    תודה דום.

[15:14:25] מיש:    מי זו L ?

[15:14:30] Dom: הילדה של D

[15:14:38] מיש:    תודה, בחזרה דום.

 

[15:15:07] Dom: הדקות שלך ארוכות

[15:15:22] מיש:    זו הייתה דקה של שישים שניות דום.

[15:15:35] מיש:    בא' זה נראה יותר מהיר דום.

 

 

[15:16:36] Dom: בא' חם!

 

 

[15:17:27] מיש:    אני מרגישה את הדופק על הפלאג דום.

[15:17:40] Dom: תהני

[15:17:50] מיש:   זה מוזר דום.

[15:18:13] Dom: לא יודע אם זה מוזר

[15:18:18] Dom: אפעם לא היה לי פלאג בתחת

[15:18:43] מיש:   (אין תגובה דום)

[15:18:51] Dom: אפילו לא הומוריסטית?

[15:19:03] מיש:    לא עכשיו דום.

[15:19:09] Dom: ל' שואלת למה אני מחייך מעבר לחלון

[15:19:20] Dom: היא מחייכת לי בחזרה

[15:19:24] מיש:    מייל על איכות הסביבה

[15:19:30] Dom: זה באמת מצחיק

 

 

 

 

[15:27:53] Dom: ב 4 תוציאי

[15:27:58] Dom: מחכים לי למטה

[15:28:00] Dom: }{

[15:28:11] מיש:    טוב דום.

[15:28:17] Dom: גם את הפלאג מיס קיטבג

[15:28:25] מיש:   }{

 

____________________________________________________________________

 

מאת‏: מיש

אל‏:   Dom ‫

תאריך‏:       6 באוגוסט 2012     13:39

נושא‏:         אחרי הקטע בסקייפ עם החוטיני וההקלטה ששלחתי לך בווטס-אפ.

נשלח על-ידי‏: gmail.com

 

בדברים קטנים שאתה מבקש ממני לעשות, ככה פתאום משום מקום...

אתה שם אותי הכי למטה, וזה באמת ממשהו קטן ופעוט.

כשבשניה אחת אנחנו צוחקים ובגובה עיניים ואתה שולח אותי להביא תחתון,

ואני מקפצצת לי לחדר בעליצות ותוך כדי מתחיל להתגנב לי החשש, שזה לא הולך להמשיך שמח.

ואז בשבריר שניה אתה מוריד אותי למטה, בכוח המילה שלך, בכוח האהבה שלי והרצון לספק אותך.

 

לא הרגשתי כלבה, הרגשתי חיה.

גונחת ובקושי נושמת ועם פה יבש ומתוח ולסת מוגדלת ונפוחה ומעוותת.

כל הפנים שלי מעוותות.

מכוערת.

וגם כשהיה רגע אנושי כזה ומשהו בשיחה גרם לי לחייך, זה הרגיש מגוחך.

הרגשתי פתאטית.

 

הגוף שלי הגיב לכל זה, ונזלתי.

ואם כבר להיות מגורה, אז למה לא להתפרק ?

אז אחרי שהתנתקת, הפעלתי את הרוקט ושמעתי את עצמי נוהמת.

זה הרגיש שוב כמו חיה.

חיה פצועה.

וידעתי שזה סאונד שאולי תרצה לשמוע,

וקיויתי שאם כבר תרצה ושזה יעשה משהו, אז שגם ידליק ויחרמן אותך,

ואני תמיד מפחדת שזה דווקא יכבה ויגעיל וירחיק.

אבל אמרתי שאקח את הסיכון, כי זה התפקיד שלי כאן, לעשות..

להביא את עצמי אליך ולא להתלבט ולא לחשבן ולא להחליט בשבילך

(ובידיעה שאם זה לא עושה לך, אתה תגיד לי לא לעשות/לשלוח את זה שוב).

 

ועכשיו אני מקנאה, שאני אמנם מרגישה את כל זה, אבל לא יכולה לכתוב את זה בוטה וחזק כמו שק' עושה.

וכמו שאמרת, קולעת לך בול.

כי אצלי זה חייתי עדין והיא מביאה (כמו שאתה/ם אוהב/ים) חייתי סוער - מלוכלך - מתפרק - מטורף.

הפוסט ההוא שלה, מלפני שבועיים, שעשית לו לייק... הוא כאילו נכתב לך, עליך (והוא לא, ועדיין זה צבט לי).

קראתי אותו ומצאתי בו את כל מה שאני לא לך, את כל מה שהיא כן לך.

ברור שהלייק של  ***  בפוסט הבא שלה, לא ממש עזר לרגשי הנחיתות שלי...

 

אני מחפשת את המקומות שבהם אני יכולה לתת את מה שהאחרות לא...

לא בדיוק מחפשת, אבל כמהה שהם יתגלו, שנרגיש אותם.

כדי להצדיק את הקיום שלי אצלך, שתרצה להשאיר אותי, שיהיה לך חשק להשתמש בי, שיבער לך לעשות איתי.

אולי משם בא הרעיון של המרתף ? אולי זה היתרון היחסי שלי ?

שאני יכולה להעלם לכמה ימים וזה לא על חשבון אף אחד ואני לא צריכה לדפוק חשבון לאף אחד.

אבל זה לא מספיק.

 

gamVgam​(אחר){גם וגם} - {}
לפני 12 שנים
מישלי - {}
לפני 12 שנים
אדון אורי​(שולט) - .יפהפה ומרגש מבחינה מנטאלית לא מינית.
לפני 12 שנים
מישלי - תודה.

ככה בדיוק גם אני מרגישה.
לפני 12 שנים
אתנה - יכול להיות שאת לא כותבת בוטה וחזק, אבל את כן כותבת נוגע ומרגש.
ולפעמים זה עדיף.

}}{{
לפני 12 שנים
מישלי - לא יודעת אם זה עדיף...
זה עושה להם משהו אחר.

אני לא בטוחה מה אני מעדיפה להיות עבורם, ה"מתוקה" או "המסעירה".
אבל זה לא משנה, כי אני לא באמת יכולה להיות אחרת ממי שאני.

ותודה יקרה,
על החיבור ועל האהבה.

}!{
לפני 12 שנים
אתנה - מעניין שרשמת עבורם ולא עבורו.

תרגישי חופשי למחוק אם התהייה שלי פוגעת בעצב רגיש.


}{
לפני 12 שנים
מישלי - בנוגע לדילמה הזו של "מה אני מעדיפה להיות עבורם"...
כתבתי "עבורם", כי זה מתייחס לכל הגברים המשמעותיים של חיי.

וזה נוגע גם לבחירה שלי להיות המאהבת (פילגש/שפחה וכו').
שם יש את התהייה האינסופית שלי, האם להתמסד* ולהיות זו שנשארת מאחור, כשהגבר שלה מנהל מערכת יחסים נוספת בחוץ,
או להיות המאהבת שמחכה בחוץ וחיה על (סוג של) פירורים.


* בהנחה שאמצא אי פעם מישהו שרוצה להתמסד איתי (ויתאים גם לי).
* אין באמת דרך לדעת אם אני יוצרת את המציאות הזו או שפשוט השלמתי איתה ואני עושה ממנה את המיטב שאני יכולה.
לפני 12 שנים
מיו​(לא בעסק) - התלבטתי אם מה שיש לי להגיד לך זה לכאן או לשיחה פרטית ובסוף החלטתי שאולי כדאי שאחרות גם יקראו. זה לא סיפור חדש העניין הזה של ״את מדהימה אבל לא מספיק....״ לא מספיק מאזוכיסטית/לא מספיק מנטלית/לא מספיק מטורפת/לא מספיק נורמלית/לא מספיק חתיכה/לא מספיק מלאה במקומות הנכונים/לא מספיק פנויה/לא מספיק עסוקה/לא מספיק מנוסה/לא מספיק ירוקה ונטולת שריטות מקשרים קודמים והשד יודע מה עוד. את לא הראשונה שחוטאת בכניסה לסרטים ונטילת אשמה על עצמך שלא לצורך. גם אני חוטאת בזה ועוד הרבה סאביות אחרות. אז הוא יאמר לך שאין לך מה להאשים את עצמך, זו את ואת מהדרת אבל לא בשבילו ולא בשביל מה שהוא צריך. ואת תמשיכי לייסר את עצמך כי זה תבוע בך, הרצון לרצות וכשזה לא קורה, כשאנחנו לא עומדות בציפיות, אפילו שהן לא ראליות, זה מטריף אותנו. רבות דובר על כך שקשר שבין שולט לנשלטת הוא לא הדדי ואחת ההשלכות של זה, זה שאנחנו רוצות אותם על שלל מגרעותיהם וחוסר מושלמותיהם ואילו הם (וגם אנחנו) מצפים שאנחנו נהיה מושלמות ומותאמות מראש לכל צורכיהם ואין להם את הזמן הסבלנות, הרצון ואולי אפילו היכולת לקחת אותנו כפרויקט ולעצב אותנו ולהביא אותנו קרוב לאותו אידיאל. יקירתי, סליחה על התגובה המבולבלת, אני חולה וכותבת מהאייפון ופשוט שופכת בלי לקרוא אחורה מה יצא. כתבתי בכלליות ואני לא מתכוונת ספציפית רק לשולט שהיית איתו (גם) ואחייך. אני מדברת על התופעה. כמו שכתבתי, אני חוטאת באותה המחלה ותביני שכמו שאת מקנאה במישהי אחרת ״מטורפת יותר״ לא כי את רוצה להיות מטורפת אלא כי את רוצה להיות מטורפת בשבילו, אותה אחת או אחרות מקנאות בך על דברים שאת יכולה להיות והן לא. ושוב סליחה על התגובה הלא מסודרת.
לפני 12 שנים
מישלי - מיו יקרה,

קודם כל, אני שמחה שהגבת (גם) פה, ואם מישהו/י ת/יקבל מזה משהו, מה טוב.

קראתי את כל מה שכתבת, ובגדול התחברתי למילים שלך מאד (כמו בדר"כ).
בסה"כ את מתארת את ריגשי הנחיתות הבסיסיים שלנו כנשים (לאו דווקא כנשלטות).

בפוסט הזה הבאתי הודעה ששלחתי לו, שביטאה את הסרט הפרטי שלי ולא בהכרח מתוך מסרים שהוא שידר לי.
דווקא הוא, מבחינתי מגיע ממקום הפוך (שאוכל לפרט לך עליו בפרטי).

אני אחת שמאד ערה ליתרונות היחסיים של כל אחת ויודעת שכל אחת מיוחדת בדרך שלה.
ומעבר לזה, שגם היתרונות היחסיים יכולים להיות באותו קשר גם חסרונות יחסיים (ועל זה אפרט אולי בפוסט אחר).
אני לא מחפשת להיות "הכי", אני כמהה להיות מיוחדת ומשמעותית... וזה משהו שהם לפעמים מפספסים כשהם נהנים לראות אותנו מקנאות במישהי אחרת (והם נהנים).

במקרה הספיציפי שלי, בגלל שיש אצלי מגבלה (קיומית אמיתית) לבטא סאדיזם פיזי איתי, ובגלל שאני מאד מנטאלית, אז באמת יש בי תסכול על מה שכתבת במדויק:
"לא כי את רוצה להיות מטורפת אלא כי את רוצה להיות מטורפת בשבילו".
וכשאני יודעת שהוא לא יכול להיות איתי חייתי כמו שאולי הוא רוצה וצריך, זה נורא מתסכל ומיד מפיל לריגשי נחיתות.

יש עוד דברים שכתבת שהייתי רוצה להתייחס אליהם, אבל אני מעדיפה לעשות את זה בשלבים ובהדרגה.

ויקירה, תהיי בריאה ! (זו בקשה ואיחול, לא הוראה :)
}{
לפני 12 שנים
מתנערת - את כותבת:
"במקרה הספיציפי שלי, בגלל שיש אצלי מגבלה (קיומית אמיתית) לבטא סאדיזם פיזי איתי".
ההאם זה לא מקשה עליך?
(ועל פי התשובה תהיה לי שאלה נוספת)
לפני 12 שנים
מישלי - זה כן.
אבל זה מה יש.

זה מקשה גם עליהם (לפחות על חלקם).
אבל זה מה יש.
לפני 12 שנים
מתנערת - האם יכול להיות שזה מה שמעמיק את הרצון שלך לרצות, כדי לפצות?
לפני 12 שנים
מישלי - בהחלט ייתכן שזה חלק מזה.

ואגב, לא רק פה ולא רק כשפחה.

הרבה דברים בי כנראה התפתחו מילדות, כפיצוי על הליקויים הפיזיים והפיזיולוגיים.
לפני 12 שנים
מתנערת - מיו, קודם כל בריאות.

אני קוראת כאב ועצב מסויים בתגובה שלך הכה נכונה בעיני.
וגם אני נעצבתי, כי עולה מזה שאין לנו סיכוי להרגיש מושלמות.
לפני 12 שנים
בלוסום​(לא בעסק) - ניסיתי לאחרונה לעשות כזו הנמכת אגו, להבין שאולי ההתמסרות שלי היא לא הדבר שמספיק טוב כדי לזכות בתשומת לב בלעדית מהשולט שלי.
לא הצלחתי, זה לא בשבילי... לא יודעת איך את עומדת בזה בכלל.. ויותר אשמח להבין - למה את שם. את יכולה לענות לי פה או בפרטי, אבל מאד אעריך תשובה..
לפני 12 שנים
מישלי - הנמכת אגו זה משהו שיש לו כל מיני פנים.

זה משהו שיש לו ביטוי בחיים בכלל, אצלי בתוכי.
בקשרים בינאישיים, חברויות, עבודה וכו'.
בזוגיות זה הכרחי לעשות את זה לפעמים, כי אחרת אין שותפות.

בקשר בדס"מי שיש בו היררכיה, זה חלק מאבני היסוד בעיני.

כשאני מספרת על זה כאן בבלוג, זה כשעשיתי את זה מול גברים מאד מאד (מאד) מסויימים.
כל אחד מהם, הוא גבר שלמדתי להכיר, שאהבתי, שבחרתי לבטוח.
עם כל אחד מהם קיבלתי את זה שבתוך הקשר, הוא עלול (גם) לטעות ואני זו שאשלם את המחיר.

ואגב, לא חייבים לעשות את זה, יש כל מיני דרכים ושלי לא בהכרח הטובה והנכונה (לך).
לפני 12 שנים
בלוסום​(לא בעסק) - מצטערת על האחור בתגובה, לא קיבלתי התראה על התג' שלך.. (או שכן ועופפתי?.. D= ).

זו לא פעם ראשונה שעשיתי את התהליך הזה. אני לאט לאט יוצאת מזמן הפציעות של הפעמיים האלה, אבל בעיני כשזה נעשה בצורה נכונה, אני מקבלת בתמורה דברים שמאפשרים לי לצלול עמוק עמוק ולמוסס את האגו, את ההגבלות שלי, להגיע רחוק יותר ממה שחשבתי שאוכל...

ואת יכולה להיות שקטה שבשבילי את מדהימה, ואני לומדת ממך כל כך הרבה... }{ רק בבקשה תמשיכי לשתף - את עושה לי בצפר... }{
לפני 12 שנים
בלוסום​(לא בעסק) - נ.ב. חייבת להבהיר שכרגע אני בתחילתו של קשר שמאפשר לי לכתוב את התג' הקודמת ואת ההסתכלות הזו בכלל...
לפני 12 שנים
מתנערת - יש לי הרבה מה לומר ולא יכולה.
אולי אשלח לך משהו בפרטי.

וגם המשפט הזה שכתבת בתגובה:

אני לא מחפשת להיות "הכי", אני כמהה להיות מיוחדת ומשמעותית... וזה משהו שהם לפעמים מפספסים כשהם נהנים לראות אותנו מקנאות במישהי אחרת (והם נהנים).

וואו. סלחי לי על השימוש במילה כה בסיסית, אבל עכשיו הבנתי עוד משהו לגבי, לגביו.
לפני 12 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י