מיש

כל מה שצריך, זה לזכור להשקות אותי פעם בכמה ימים...

ואני פורחת !

כל כך הרבה מילים.
בשנתיים וחצי האחרונות... בשנה האחרונה...

כל כך הרבה מילים.
בחודש האחרון... בימים האחרונים...

בתוכי, אצלי בראש, מילים שמרכיבות מחשבות, שמביאות תובנות.
ומשם זרמים בבטן ואז החוצה דרך השפתיים או דרך האצבעות.

אני לא יכולה להחזיק את זה בפנים, גם במחיר הכבד של מה שקורה כשאני אומרת.
אני מעדיפה לפוצץ את הבועה ולהרחיק ממני, מאשר להתפוצץ עם זה בתוכי.
אני מעדיפה להיות נקיה ולהשאר לבד, מאשר להרגיש את הסרטן של הכאב והכעס, מתעצמים ומשתוללים בתוכי.

דיברתי איתה על זה לפני כמה ימים, עם המופלאה שהייתה שם לפניי עם שניהם.
היא ואני הפוכות בזה.
היא מחזיקה בבטן ושותקת. וחונקת. וכותבת (ומשאירה אצלה).
אני מקיאה הכל החוצה ואומרת. ומביעה. וכותבת (ובדר"כ שולחת).
ושתינו בסוף נשארות לבד, אבל לכל אחת יש את הדרך שלה...
וכל אחת מאיתנו לומדת מאחותה, איך לעשות קצת אחרת.


רק ממה שעבר עליי בימים ובשבועיים האחרונים, הייתי יכולה לכתוב עשרות פוסטים.
מיילים של תובנות. שלי ולא רק שלי.
והם היו מבהירים המון נקודות על החיים כשפחה, כנשלטת טוטאלית.
את הסתירות (והסטירות) העמוקות שיש במקום הזה, עבורי.
את המצוקות והקשיים והמחירים שבבחירה הזאת,
שלפעמים נדמה לי שהיא אומללה, אבל היא מי שאני.

אז למה לא לפרסם ?
למה להשאיר את זה אצלנו ?
כי המחיר של זה יהיה כבד, לא פחות מהרווח.
מספיק שאני מביאה את זה למעגל הקרוב (וגם על זה אני חוטפת ומשלמת :)

וכן, בסוף אשאר שוב לבד.
אבל בדרך יש לי את הביחד הכי אינטימי וקרוב שאפשר...
וזה שווה לי את הלבד של אח"כ.

כל עוד אנחנו יחד... בבקשה תהיה קרוב אליי.
כשאתה משקה אותי... ואני פורחת... טוב להיות לידי.


* השיר הזה ליווה אותי בשבועיים האלה, שמעתי אותו עשרות פעמים והוא החזיק אותי.
* אני ממליצה בחום להקשיב לו (וסליחה על חמשת השניות הראשונות שם).

Florence & The Machine - Breaking Down

All alone,
It was always there you see.
And even on my own,
It was always standing next to me.

I can see it coming from the edge of the room.
Smiling in the streetlight.
Even with my eyes shut tight,
I still see it coming now.

AAaaAAhhh...
I think I'm breaking down again...
AAaaAAhhh...
I think I'm breaking down...

All alone,
Even when I was a child,
I've always known,
There was something to be frightened of.

And I can see it coming from the edge of the room.
Smiling in the streetlight.
Holding my hand in the pale gloom.
Can you see it coming now?

AAaaAAhhh...
I think I'm breaking down again...
AAaaAAhhh...
I think I'm breaking down...

All alone,
On the edge of sleep,
My old familiar friend
Comes and lies down next to me.

And I can see it coming from the edge of the room.
Smiling in the streetlight.
Even with my eyes shut tight,
I still see it coming now.

AAaaAAhhh...
I think I'm breaking down again...
AAaaAAhhh...
I think I'm breaking down again...
AAaaAAhhh...
I think I'm breaking down again...
AAaaAAhhh...
I think I'm breaking down...

* Red E, הפוסט הזה מוקדש לך.