סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מיש

החיים שלי הם לונה פארק אחד מתמשך, רכבות שדים, רכבות הרים, מבוכים, קרוסלות, גלגל ענק. הכל מהכל.

הבלוג הזה נפתח ב2010, עבור הבעלים הראשון שלי... ש"קרא, למד ונהנה".
זכיתי לחוות איתו את גן העדן של ההתמסרות המוחלטת.
הוא לקח אותי למסע מרתק (ואולי מופרע) של פעם בחיים, כזה שמשאיר חותם, לכל החיים.
וכשהגיע הזמן לשנות צורה, נגעתי בקרקעית של התהום, וזה כאב יותר מכל דבר אחר שחוויתי בחיי (והיו).

אחריו (בסוף 2011) נכנס לחיים שלי, זה שהיה הצעד הראשון, כדי להחזיר אותי לחיים.
בחוכמה ורגישות הוא ידע לא לבקש בעלות, אלא להיות "בעל הבית", והיה ברור לשנינו, שאנחנו זה לכל החיים.

ואז, למרות שהייתי עדיין שבורה וסקפטית, נשאבתי קריטית והתמסרתי שוב.
באהבה גדולה. לאיש מקסים. אחד המטורפים והשווים.
היה נדמה שגם שם ישבר לי הלב, אבל הפעם, לשמחתי, הצלחנו לעבור מהיררכיה לחברות.

ואז היה קצרצר, מקסים, שבקושי הספקנו לטעום, אבל יצא, שהיה קרש הקפיצה...
לאיש שהוא חלק מחיי בתשע השנים האחרונות, ובצורות המיוחדת שלנו, צפוי להשאר לעוד שנים רבות.
לזה שבסוף 2012, הכריז שיגנוב אותי ואני אהיה שלו, ואם נתאהב, תוך שנה אהיה בהריון ממנו! (זה קרה הרבה קודם!)
זה האיש שיצר איתי חיים! שהיה מעליי, לצידי, לפעמים מתחתיי, מאחורי, ומלפני.

הבלוג חוזר לאוויר בהדרגה, אחרי שהיה בהפסקת פרסומות מאולצת.
וחוזר עם הרוח שנושבת בי היום, רוח של שינוי קוסמי, ביקום ובתוך כל אחד/ת מאיתנו.

מוזמנים להגיב, לכתוב לי לפרטי, לשאול ולשתף...
אבל לא לצפות לקשרים, אני ונילית, לא פנויה ולא מעוניינת.
אבל אוהבת!
לפני 12 שנים. 11 בספטמבר 2012 בשעה 2:12

 

גיליתי עכשיו שיש לי בארון שלוש צנצנות חרדל חדשות... (כולן דיז'ון)

 

ואף לא טחינה אחת. (וזו שבמקרר כמעט גמורה)

 

 

 

* מישהו היה צריך הוכחה שאני לא בפוקוס ?

בלוסום​(לא בעסק) - אם יש חרדל, זו שערוריה אם אין נקניקיות... :P
לפני 12 שנים
מישלי - * זה לא חייב לבוא יחד.
* במקרה יש לי נקניקיות בפריזר, אבל נדיר שאני קונה.
* עיקר השימוש שלי בחרדל, הוא להכנת המרינדה לעוף.
לפני 12 שנים
בלוסום​(לא בעסק) - יאמייייי!!!!! *מריירת*
לפני 12 שנים
Madame T​(שולטת) - לפחות יש לך טעם טוב בחרדל (לא שזה מפצה על העדר הטחינה :)
לפני 12 שנים
מישלי - ברוכה הבאה מאדאם T !

אם אני לא טועה, זו פעם ראשונה שאת מגיבה אצלי בבלוג, לא ?
לפני 12 שנים
gamVgam​(אחר){גם וגם} - הגיע הזמן לאפשר לדיז'ון לצאת מהארון.
נדמה לי שהוא כבר מת שיטחנו אותו.
לפני 12 שנים
מישלי - אתם מכירים ?
היה לכם דיבור צפוף ?
היית איתו/ם בארון ?
עוד מ(י)שהו סיפר לך איזה פרט חשוב משם ?
לפני 12 שנים
gamVgam​(אחר){גם וגם} - שלב ההאוטינג הגיע?
לפני 12 שנים
מישלי - אתה התחלת...

( :
לפני 12 שנים
tzemer​(אחרת) - ״כל עוד הטחינה מלאה אפשר לתקן!״

במילים אחרות, היום תקפצי לסופר והופ יש לך טחינה חדשה:)
לפני 12 שנים
מישלי - טוב שהוספת את "במילים אחרות", כי לגמרי לא הבנתי את מה שבשורה הראשונה.


* כמה זמן לא אמרו לי "הופ", את מחברת אותי לבית סבא/תא.
לפני 12 שנים
זמרת ברים​(נשלטת) - ולי בדיוק חסר חרדל...
לפני 12 שנים
מישלי - אני יכולה להביא לך אחד.

* אולי תארגני לי (בתמורה או שלא) טחינה אתיופית מהמאסטר/ב.ז. שלך ?
לפני 12 שנים
זמרת ברים​(נשלטת) - אההה, סחר חליפין שכזה?
נדבר בצינורות המקובלים :)

לפני 12 שנים
שיר כאב​(שולטת){סוליקר} - חרדל מזדיין! בטח התרבה בארון.
לפני 12 שנים
מישלי - ((( :

לצערי, אני יכולה להאשים רק את עצמי,
בזה שכל פעם שאני בקניות, אני מביאה עוד אחד.

הצחקת אותי מאד עם התגובה הזאת.
}{
לפני 12 שנים
שיר כאב​(שולטת){סוליקר} - }{
לפני 12 שנים
מתנערת - לנו יש כמה טחינה בבית. כל אימת שאנו בסופר בעלי מגניב צנצנת אחת לעגלה.
נחזור לימי קדם לסחר חליפין פשוט?
או שהעסקה כבר נעשתה עם גורמים אחרים?
:)
לפני 12 שנים
מישלי - על איזו טחינה מדובר ? משהו איכותי ?

ולא, עוד לא נסגרה שום עסקה.
אני מאד בעד סחר חליפין.
כמו פעם.

( :
לפני 12 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י