מיש

כבר היינו בשלב "שינוי צורה" (שעדיין הייתי ברגשות מעורבים לגבי הגדרתו).

הייתי עדיין כל כולי שלו, גוף ונפש, בכל מימדי המרחב והזמן.

אבל ההבנה שהקשר צריך להשתנות (לא להסתיים), הייתה ברורה גם לי.

רק שכאבתי, התייסרתי, הייתי בדרך למטה.

עוד לא בתחתית, כי עוד היינו ממש יחד,

עוד הייתה היררכיה והכל בסה"כ התנהל כמעט כרגיל ביננו,

רק שהייתה כבר הידיעה והעננה ריחפה מעליי.

ואז פנתה אליי בהודעה, ילדונת בכלוב, בת 21.

עשרה ימים אחרי שנרשמה בניק הזה לאתר.

כתבה לי: (ציטוט)
אני מקווה שאני לא יוצאת מטומטמת, ניסיתי לשלוח לך אתמול הודעה אבל היו לי בעיות ולא נראה לי שהיא נשלחה אלייך.
רציתי לשאול אותך אם את מוכנה לתת לי כמה טיפים, ראיתי שאת וותיקה באתר, אני מסתובבת פה כבר הרבה זמן, והיו לי כמה ניסיונות מאוד מאוד מעטים בעולם הזה. והייתי רוצה ככה עיצה ממך, מה את חושבת, איך להכיר פה, איך לדעת למי באמת לענות. מציפים אותי, וטכלס כולם נראים לי פשוט כאילו לא רציניים.

תודה על כל תגובה או תשובה, כמובן שבמידה ואת לא מעוניינת לענות זה בסדר גמור גם.
שוב תודה.

עניתי לה:
הי R,
את לא יוצאת מטומטמת, הכל בסדר !
אני רואה שבפרופיל שלך רשום שאת בת 22 (די צעירונת יחסית אליי) ונרשמת בניק הזה ממש לפני שבוע,
היה לך ניק אחר קודם ? (כי את כותבת לי שאת "מסתובבת פה כבר הרבה זמן").

קצת קשה לי לתת טיפים כלליים, בלי להבין מי את ומה את רוצה.
יש פה בחורים רציניים יותר ופחות, לומדים לסנן...
שיחה בצ'ט נותנת רושם כללי, אח"כ עוברים למסנג'ר או טלפון.
תתקשרי ממס' חסוי, אל תתני פרטים עד שתרגישי שאת מרגישה בנוח עם האדם שממולך.
אל תראי את עצמך במצלמה בשלב מוקדם, בטח לא בעירום או עושה דברים פרובוקטיביים (כי זה ניתן לתיעוד).
והמון סבלנות, תכבדי את עצמך ואת התהליך, תוודאי שהצד השני מכבד אותך ואת הקצב שלך.

שאלות ספציפיות יהיו יותר קלות למענה.
בהצלחה
מיש

ואז המשכנו להתכתב, והיא ציינה שהיא יודעת שיש לי אדון, ושאלה מאד בעדינות,
אם אולי יש לי אופציות של שמות של שולטים שאני מכירה כאן באתר, שהם באמת שווים התייחסות.

התחלתי לתחקר אותה, כמו שאני אוהבת, והתעניינתי באמת.

היה בה משהו שנגע בי, בחורה רגישה ופגיעה, שהיא גם חתולת רחוב, עם כל מה שמשתמע מזה.

אז אחרי שיחת טלפון, החלטתי להפגש איתה.
כמובן שהכל בידיעתו, באישורו, בתמיכתו.

נסעתי לעיר שלה ונפגשנו בבית קפה.
הייתה שיחה מעניינת ותמונות שצילמתי כדי לשלוח לו, כמו תמיד, לעדכן ולשתף אותו בכל מה שאני עושה.
היה ברור שהיא רוצה להיות חלק, מאיתנו, ממנו, מחוויות.
וגם, שהיא בוטחת בי.

היה לי ברור שהולכת להיות הרפתקאה, שאני לא יודעת לאן היא תיקח.

בטח לא ידעתי, עד כמה היא תטלטל לי את החיים.

(ואולי כן ידעתי?)