מיש

ממשיכה את זה:

מבצע "צוות לעניין" - חלק ראשון

בימים הבאים התבשל המבצע.
אני עשיתי את ההכנות הנחוצות ואת כל התיאומים עם האנשים הנוספים,
הוא בדק מרחוק שהיא מתאימה, והחליט שיוצאים לדרך.

ביום המבצע, נפגשנו שלושתינו, באותו קפה שפגשתי אותה כמה ימים קודם.
אבל ההבדל בי מהפגישה ההיא, היה מהותי.
הפעם, הבעלים שלי יושב פה, ואני לפקודתו.

היא הייתה מוקסמת. מהסיטואציה, ממנו, מהדינמיקה שלנו.

כבר לא זוכרת עכשיו לכתוב מה היה שם, אבל יצאנו לרכב שלו ונסענו לחדר.

בחדר, הכל כך מוכר לי, והחדש לה, סידרנו את הכל לקבלת האורחים. 
הדלקנו את המיזוג, הזזנו רהיטים, הפעלנו מוסיקה ואני זוכרת בקבוק וכוסות יין.
נכנסנו לחדר הפנימי, הפשטנו את הצעצוע וקיבענו אותה לצלב, כשהיא מכוסת עיניים בתחתונים וחזיה.
ואז ליפפתי עליה סרט מתנה ארוך שהבאתי.
המתנה הייתה מוכנה.

כעבור זמן, הגיעו זוג האורחים האהובים.
זה התחיל כמפגש נורמטיבי של שני זוגות, חיבוקים, שיחה קלה (אך מרוגשת), הרמת כוסית...
ואז הזמנה לבוא לראות את המתנה.

זה היה מפגש עוצמתי מאד. לא פשוט לרובנו.
הבנתי שהיחידה שהייתה לה חוויה פשוטה ומדהימה, הייתה הצעצוע.

אחרי עיבוד של יממה וקצת, פירסמתי את הפוסט הזה:

אוהבת ~ כואבת ~ אוהבת (פוסט קצת מבולגן) (לפני 9 שנים. 23 בפברואר 2011, 4:29)

הלכתי לישון ולמחרת, יצאתי מדלת הדירה לעבודה והתגלגלתי במדרגות.
בידיעה שאני כנראה עם כמה עצמות שבורות בגוף, ובכוחות לא ברורים,
זחלתי חזרה את מדרגות הקומה ונכנסתי הביתה, ישר למיטה.

הפוסט הזה, שנכתב למחרת בלילה, מסכם את אירועי היממה ההיא:

יש ש(ג)ברים כאלה... (לפני 9 שנים. 25 בפברואר 2011, 3:35)

ואז נהיינו סוג של משפחה.
הוא ואני היינו ההורים, והיא הייתה הילדה.
שנינו ניהלנו אותה, כשהוא עדיין מנהל גם אותי.
בהדרגה, הוא התחיל לנהל אותי פחות, כבר היינו עמוק בתהליך "שינוי צורה", ופאק זה כאב!
אבל היה לנו עוד המון ביחד, וה"טיפול בילדה" חיבר אותנו בדרך חדשה.
הבנתי והרגשתי שהיא נהיית שלו, וזה עורר בי תחושות מנוגדות, הייתי מאד אמביוולנטית.

מצד אחד, קינאתי בטירוף!
על כל מילה שהוא מחליף איתה עצמאית, על כל רגע שהוא נפגש איתה בלעדיי, על האינטימיות שמתפתחת בינהם.

מצד שני, התמלאתי שמחה, גאווה, סיפוק...
על זה שהוא נהנה מהמתנה שהבאתי לו (שאמנם במקור כוונה למישהו אחר, אבל בסוף הוא קיבל).

מסר לאומה (וגם לעצמי) ובעיקר, כמו כל הבלוג הזה ~ בשבילו ! (לפני 8 שנים. 6 במרץ 2011, 13:09)

כמעט חודשיים שהיינו (גם) שלישייה, לא כתבתי על זה בבלוג כלום!
כשלאט לאט, הוא המשיך לשחרר.
אותי. 
לא הבנתי כמה היה לו קשה, לקח לי זמן לראות את זה.
אז, הייתי כל כולי בקושי שלי (כתבתי עליו פה המון).

היה נראה שהוא מתרחק מהכל, אבל דברים מעבר לטווח ראייתי, קרו.

והיא נהייתה שלו.

בהתחלה הם שמרו את זה בסוד, וזה מה שהכי פגע בי. הכי!!!
אבל הרגשתי וידעתי וחלמתי את זה.
וכשנפגשנו, שאלתי אותו והסוד נשאר.
וזה רק הוסיף לשגעון שלי, ולזה שהרגשתי שאני מאבדת את דעתי.

בפגישות שלנו, כשהסוד כבר יצא לאור, הוא היה מקשיב לקנאה שלי וקצת צוחק...
ואומר לי שזה לא יאומן, שהוא שומע מכל אחת מאיתנו, כמה שהיא מקנאה בשניה.

תקופה ארוכה, שנים אולי, זה המשיך להיות פצע.
עד שזה נהייה צלקת.
עד שהכאב כבר נעלם ונשארו רק זכרונות.

אנחנו עדיין בקשר.
הוא ואני, כמובן.
הוא והיא.
היא ואני נפגשנו במקרה באינסומניה בברלין לפני שנתיים,
הכירה לי את בן הזוג שלה ומאד מאד שמחתי.

ומאז מידי פעם היא מציעה ומבקשת להפגש שלושתינו.
אני לגמרי סבבה עם זה, הכי בכיף מבחינתי.

מעניין מתי זה יקרה...

אני לא כותבת "אם", כי ברור שזה יקרה (: