"אני רוצה הודעת SMS, ברגע שאת פותחת את העיניים,
ואחת בשניה האחרונה לפני שאת הולכת לישון."
"למה?"
"כי אני רוצה להיות הדבר הראשון שאת חושבת עליו כשאת מתעוררת,
והדבר האחרון שעובר לך בראש לפני שאת נרדמת."
זה היה עם הראשון שלי בסצינה, מכאן, בדיוק לפני 16 שנה.
בימים של הטלפונים הטיפשים, עם הטכנולוגיה הפרימיטיבית.
כשלשלוח תמונה, הייתי מצלמת במצלמה (דיגיטלית לפחות), מעבירה למחשב, ואז למייל.
שלא נדבר על סרטונים...
אז זו הייתה ההתניה הראשונה שנכנסה, לא יודעת כמה הוא הבין את עוצמתה.
אח"כ הגיעו עוד רבות.
ובחלוף השנים, היא באה לידי ביטוי גם עם מס' 1 ועם קריטי.
עם בן הזוג שלי זה לא היה נחוץ, כי התעוררנו והלכנו לישון לאותה מיטה.
עונג אדיר מסוג אחר, שזכיתי בו בגיל מאוחר יחסית.
עכשיו עם בעל הבית, זה נכנס מעצמו.
לא כי הוא ביקש (הוא לא), אלא כי בעיני זה לא יכול להיות אחרת.
אבל זה עדיין אחרת, כי יש גבר אהוב ושווה וחם וחבר ואוהב לצידי.
אז לומדים לשלב.
בנתיים, זה רק מגביר תשוקות לכל הכיוונים וחיות ודיוק ועוצמה.
ומרגיע ומאזן וממלא.
ובהמשך למשפט האחרון בפוסט הקודם...
אני מרגישה בשליטה! תרתי משמע!
* החיים חזקים מהכל! וממשיכים! גם לצד איום קיומי.
