לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מיש

החיים שלי הם לונה פארק אחד מתמשך, רכבות שדים, רכבות הרים, מבוכים, קרוסלות, גלגל ענק. הכל מהכל.

הבלוג הזה נפתח ב2010, עבור הבעלים הראשון שלי... ש"קרא, למד ונהנה".
זכיתי לחוות איתו את גן העדן של ההתמסרות המוחלטת.
הוא לקח אותי למסע מרתק (ואולי מופרע) של פעם בחיים, כזה שמשאיר חותם, לכל החיים.
וכשהגיע הזמן לשנות צורה, נגעתי בקרקעית של התהום, וזה כאב יותר מכל דבר אחר שחוויתי בחיי (והיו).

אחריו (בסוף 2011) נכנס לחיים שלי, זה שהיה הצעד הראשון, כדי להחזיר אותי לחיים.
בחוכמה ורגישות הוא ידע לא לבקש בעלות, אלא להיות "בעל הבית", והיה ברור לשנינו, שאנחנו זה לכל החיים.

ואז, למרות שהייתי עדיין שבורה וסקפטית, נשאבתי קריטית והתמסרתי שוב.
באהבה גדולה. לאיש מקסים. אחד המטורפים והשווים.
היה נדמה שגם שם ישבר לי הלב, אבל הפעם, לשמחתי, הצלחנו לעבור מהיררכיה לחברות.

ואז היה קצרצר, מקסים, שבקושי הספקנו לטעום, אבל יצא, שהיה קרש הקפיצה...
לאיש שהוא חלק מחיי בתשע השנים האחרונות, ובצורות המיוחדת שלנו, צפוי להשאר לעוד שנים רבות.
לזה שבסוף 2012, הכריז שיגנוב אותי ואני אהיה שלו, ואם נתאהב, תוך שנה אהיה בהריון ממנו! (זה קרה הרבה קודם!)
זה האיש שיצר איתי חיים! שהיה מעליי, לצידי, לפעמים מתחתיי, מאחורי, ומלפני.

הבלוג חוזר לאוויר בהדרגה, אחרי שהיה בהפסקת פרסומות מאולצת.
וחוזר עם הרוח שנושבת בי היום, רוח של שינוי קוסמי, ביקום ובתוך כל אחד/ת מאיתנו.

מוזמנים להגיב, לכתוב לי לפרטי, לשאול ולשתף...
אבל לא לצפות לקשרים, אני ונילית, לא פנויה ולא מעוניינת.
אבל אוהבת!
לפני 4 שנים. 17 במרץ 2020 בשעה 0:34

 

בתאריך 22.11.2009 נפגשתי לראשונה עם מס' 1

במשך חודש וחצי, רק התכתבנו.
במהלכם, נוצר פתאום קשר עם מישהו, שהיה נראה שהוא האביר על הסוס הלבן.
זוגיות צפופה, עם דיבורים על ילד משותף.

 

ואז קיבלתי הודעה אדומה:

 

27/12/09   13:58  ​(שולט) : היי את מאוד מסקרנת אותי
                                         אשמח להכיר אותך יותר

 

התעלמתי...

 

אחרי יומיים, כשהייתי מחוברת, עוד אדומה:

29/12/09   13:47  ​(שולט) : היי אשמח להכיר אותך

 

13:56  מישלי : זה מעניין...
לפני כמה ימים שלחת לי הודעה, שאני מסקרנת אותך.
מה בדיוק מסקרן ?
זה שכתוב לי בפרופיל שאני תפוסה ? (למרות שזה בימים אלה רק חלקית, גיליתי לך סוד)

אגב, בן כמה אתה ?

 

14:48 ​(שולט) : היי
בן 35 מתא טוב את גם מסקרנת ואני גם רוצה להכיר אותך זה לא פסול חחח
נ.ב שמח שגילית לי סוד עם בא לך להחליף תמונה או טלפון ?

 

14:57  מישלי : שאלה נוספת, האם אתה דיסלקט ?

14:58 (שולט) : חח קצת ....

 

15:00  מישלי : קצת הרבה   ( :

 

15:02  ​(שולט) : בא לך לדבר בטלפון ?

 

15:04  מישלי : אולי עוד מעט, צריכה לעשות כמה דברים

 

15:05 (שולט) : אז תשארי מספר בבקשה ..



15:38  מישלי : זה יהיה לא זהיר מצידי !

עברו כמה ימים, והוא ניסה שוב: 

 

03/01/10 21:14 ​(שולט) : היי את פה?

 

ואז נגמר הסיפור עם האביר, ונפגשתי בפעם השניה עם מס' 1,
ולראשונה בחיי, נהייתי "שלו", באמת משויכת Body & Soul.

חודשיים וחצי אחרי (עוד כמה ימים זה בדיוק עשור אחורה),
שוב כשהייתי מחוברת, הוא שלח עוד הודעה:

22/03/10 13:26  (שולט) : היי אשמח לדבר איתך

 

13:36  מישלי : כבר התכתבנו לא פעם בעבר...
                       אפשר לדעת מה פירוש הניק שלך ?

 

וזהו.
מכאן שקט בגיזרה.
ממנו.
לא אצלי.
בחיים שלי היו רכבות הרים, ואז רכבות שדים, ואז ייאוש ותהום.

גלגול חיים של שנה וחצי!

ואז נפגשנו במפתח...

לפגישה ההיא שנמשכה עד עלות השחר, שעשתה לו משהו,
שהייתה באמת באמת מיוחדת, שהייתה משמעותית לשנינו.

אחר הצהריים הוא כתב לי:

28/10/11  15:52 (שולט) : היי מה המצב מותק???מה איתך?
 

15:55  מישלי : מתחילה להתעורר מהשינה ( : 

 

15:56 ​(שולט) : נו מה ריכלתם עליי שהלכתם???? היה לי מדהים...  אגב מה הניק של M וA תכתבי לי בבקשה...


ביומיים הבאים התכתבנו קצת, והוא רצה לדעת איך היה לי ועניתי לו:

 

לראות את שתי החברות שלי בסיטואציה כזו (ביחד ולחוד).
לראות את התגובות שלך.
לראות איפה אני בכל זה, אם בכלל ועד כמה.

הצחוקים, הרצינות, המיניות, הדינמיקה.

אח"כ, היום, לקרוא את היסטוריית ההודעות (המפגרת) שלנו מהשנתיים האחרונות, ולשמוע על שלך איתן.
להצליב מידע (בשורות תחתונות) על התקשורת שלך עם כל אחת מאיתנו, במהלך היום הזה.

והחיוך שלך, שהוא בעיקר חמוד.

 

ואז התחיל קשר של כמה חודשים.
שכשאני קוראת את תחלופת ההודעות שבו, ונזכרת בפגישות ובפוסטים שכתבתי,
אני צוחקת מאד.

אם הייתי זורמת עם ההודעות הראשונות, אי שם בסוף 2009, 
החיים (שלי לפחות), אולי היו נראים אחרת.

אבל אין לי את האפליקציה הזו, של "מה אם..." 
זה עובר לשניה בראש, ולא מתפתח.

זה כן עובר ונשאר, כשמישהו חוזר לדפוק לי בדלת.
שגם כשהן מסתובבות, הן פוגשות את הקארמה שלי.

 

ככה היה עם מס' 1, שהתחיל איתי וניפנפתי אותו, חצי שנה לפני שכבש אותי.

ככה היה עם בן הזוג שלי, שלא זוכר שהכרנו, שלוש שנים לפני
שגנב אותי בפועל!

ככה עם בעל הבית, שהיינו צריכים לעבור כמה גלגולי המתנה, עד שיקרה מה שקורה עכשיו.

 

 

 

* הפוסט הזה מוקדש למכשפה שהפילה לי הערב אסימון, שבוטחת בי בלי להכיר.
  שאני מחכה להכיר ולקפה }{

מעניש וממתיק​(שולט) - התכתבות מסקרנת היכן כעת הסקרנות נמצאת
לפני 4 שנים
מישלי - לא הבנתי...
לפני 4 שנים
Ollie​(נשלטת) - התגובה נמחקה על ידי הכותב/ת.
לפני 4 שנים
Ollie​(נשלטת) - גם הקשוח התחיל איתי פה בערך חצי שנה לפני שהצטלבו דרכינו, ולא נעניתי. קשה שלא לחשוב מה היה אם היינו מכירים כבר אז.
לפני 4 שנים
מישלי - לגמרי!

💕
לפני 4 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י