התחיל בשורה תחתונה והיה אמור להיות קצרצר.
אבל זו אני... וכשאני מתחילה לכתוב, אני מתפזרת.
ומעמיקה.
התחלתי לפרט ונהיה סאגה.
תוך כתיבה, כבר נוצרו לי מטלות להמשך (שלי לעצמי),
לעוד שני פוסטים לפחות (או אחד שיחולק לכמה חלקים).
ואז החלטתי לגנוז, כי זה לא בדיוק מתאים לפרסם היום.
או עכשיו.
יחידי סגולה (אם יבקשו) (אולי) יקבלו לקרוא (:
וזה (עוד) שיר שאני מאד מאד אוהבת, מימי הדאנג'ן העתיקים:
Child of Entertainment
Diorama
Hurry up and sound the charge
The moment's arrived to reap the fruit of change
To drive out all the good old days
The variety show you still draw hope from
You white-wash all in self-control
But your eyes are giving you away
If it's reason against wine
I'll choose the wine
The gloomy smile the sweet denial
If it's mirage against no meaning
Like I think it is
I'll be a child of entertainment
I drove all night to be with you
I ask how you are, but you don't answer
?Why are you so influenced
?What makes you think that you've done something wrong
You white-wash all in self-control
But your eyes are giving you away
I'll be a deadman walking
I'll be a deadman walking
I'll be a deadman walking
I'll be a child of entertainment
נ.ב.
אחרי יומיים של חלומות הזויים (ג'ירפות וכו'), השינה שלי הלילה נרגעה.
לימים טובים שיבואו! }{
