כתיבה

בלילה הוא קדח מחום. הוא חש בזאת היטב עומד ,מחובר ברתמה לקיר.עייף עד מוות, במחסן עם רצפת הקש שליד הבית. התחבושות הוסרו לפני כשבועיים ובין רגליו לא חש בדבר. האיבר התופח שאהב להרגיש כל כך לא היה שם עוד. לעומת זאת, היא הייתה לצדו כל הלילה. ניגבה את מצחו עם מטלית לחה. לטפה את ראשו וסיפרה לו כמה היא גאה בו. כשראתה עד כמה קשה לו עמדה לצידו והוא הניח את ראשו על כתפה ונרדם. היא המשיכה להעביר את אצבעותיה בתוך שערו ועמדה לצדו כל הלילה, אוחזת במטלית הלחה ומחבקת אותו באהבת אין קץ. כך גם בלילה הבא וזה שאחריו.

כעבור ימים אחדים החלים וחום גופו שב לטמפרטורה הנורמאלית. בכל פעם שהתקרבה אליו חש את זיכרונות המשיכה המינית שהייתה מתעוררת בגופו בתוך שניות. אלא שההתעוררות הזו הפכה למנטאלית בלבד. לא היה לה כל סימן פיזי. במקום זקפה חש שהוא רוצה לרצות אותה. במקום תשוקה ידע שהוא חייב לעשותה מאושרת. במקום סקס ידע שעליו לבצע בצייתנות את כל גחמותיה. ככל שטפחה על כתפיו בגאווה ידע שהוא רוצה בכך יותר ויותר – לרצות, לגרום אושר ולמלא את גחמותיה של הגברת.

יחד עם זאת חש שהגברת אינה תמיד מרוצה. היא הייתה כעוסה על כך שלא עמד בזמנים המדויקים שהכתיבה לו ועל שדיבר יותר מדי לטעמה. בכל פעם שחשה אי שביעות רצון מלאה הצליפה בו בשוט הזנבות השחור . היא ידעה להיות אכזרית כשרצתה והוא כאב כאבים שלא ידע מימיו. לעיתים חש שעליו להימלט ולהתחבא בעליית הגג במחסן כדי שלא תוכל להגיע עד אליו. כשהייתה פוקדת עליו, היה חוזר וסופג את מנת ההצלפות שנותרה בכאב רב.

קשה היה לו במיוחד כשהמאמנת שהתה באמבט הקצף היומי מדי ערב. הוא המתין לפי הוראתה מחוץ לחדר האמבט. כשיצאה, לבושה בחלוק צחור, הביט בה בערגה ובהערצה גם יחד. הוא הצטווה ללוות אותה לחדר השינה הענק שלה. שם הסירה מעלייה את החלוק . בפניו נחשף גופה האלוהי עם שדייה הגדולים והכבדים העטורים בפטמותיה הוורודות הזקורות. הריח שעלה מעורה ספוג האדים היה מטריף. הוא הרגיש איך רקותיו הולמות בחוזקה. ההתרגשות אחזה בו. אך תחושת המיניות הפורצת אותה כה אהב את הזדקפות אברו מתוך חלציו לא הייתה בנמצא. האיבר והאשכים הצמודים לו הוסרו זה מכבר ולא נותר לו אלא לנשוך את שפתיו ולחוש את הייאוש המר האוחז בו. היא ידע זאת והתענגה על חוסר האונים שלו מדי ערב. היא התיישבה על המיטה וזקפה את רגלה האלוהית אל על. אט אט נעלה את מגפיה הארוכים והשחורים . היא לא היססה לרגע לחשוף את מפשעתה המעוטרת במשולש שחור קטן ומגולח בפני הפוני בוי חסר האונים שלה. אפסותו הגברית גירתה אותה שוב ושוב. היא התמכרה לכך שבזכותה הסכים להסיר את איבר המין שלו בניתוח וחשה בטירוף חושים עילאי. כך – ערב ערב.

באחד הערבים כשלא הופיע בזמן שקבעה לו, החליטה ללמד אותו לקח. "כנראה עבר הרבה זמן מאז שהיית במועדון. שכחת את המקום שלך סופה!" לחשה באזנו. "אולי אני צריכה להזכיר לך... מה אתה אומר?" שאלה. נראה היה לו כי היא כועסת עליו. היא הובילה אותו לחדר האמבטיה שלה וחיברה אותו אל מיתקן הקשירה המיוחד שאהבה כל כך. היא קשרה את ידיו למתקן עד שחש את אחיזת הרצועות חותכת בבשרו. הוא ניסה להתנגד, אך ללא הצלחה.

"אכזבת אותי. אז היום אתה מבחינתי לא סופה יותר. אתה סאב קטן וחסר ערך . לכן אנהג בך בהתאם... ברור???""אתה פוחד ממני סופה?", אמרה בשקט.הוא שתק. שתיקתו הרגיזה אותה. "מעתה אתה מבחינתי סאב ולא פוני בוי. אעשה בך מה שאני נוהגת לעשות בסאבים חוצפנים שלא יודעים להתנהג", סנטה בו. אני לא אקבל יותר את ההתנהגות שלך. האיחור התגובות שלך. זה לא ימשך יותר. אני אחראית לכך. הייתי רכה איתך מדי. זה לא ימשך יותר! אתה תתחנן שאחזיר אותך למעמד פוני בוי סופה... זה נגמר , עד להודעה חדשה!". היא הייתה נחושה.

כשהמשיך לשתוק, היא תפסה את פניו ומנעה ממנו להשפיל את מבטו. "תסתכל עלי כשאני מדברת איתך ! אתה פוחד?", שאלה בפעם המי יודע כמה. כשלא השיב, אחזה בשוט הזנבות והצליפה בו ללא רחם. הוא צרח מלוא גרונו והתחנן:"אל תעשי את זה תעזבי אותי!" היא השיבה לו מיידית: "תשובה לא נכוונה סופה ! התשובה הנכונה אחרי כל הצלפה היא לעולם לא אאחר יותר המאמנת... ברור?". גם לאחר ההצלפה הבאה צרח . "דיי לא רוצה שחררי אותי תעזבי אותי מה את רוצה ממני? "היא ענתה לו בסבלנות אין קץ "אוח... שוב תשובה לא נכונה אני יכולה להמשיך ככה כל היום". הוא הבין זאת והתחנן על נפשו. "תעזבי אותי!" לפתע יצאה את חדר האמבטיה והוא הרגיש הקלה. משבוששה לבוא היה בטוח שתחנוניו הצליחו. כעבור דקות לא מעטות היא שבה עם תיק שחור. היא שלפה משלושת תאיו השונים שלל פלאגים, מצבטים ,שוט רכיבה שחור קצר, שוט גומי סגלגל , קיין דק וגמיש, חבלים כחולים ושלושה סטרפאונים בגדלים שונים.

במשך שלוש שעות היא הייתה בטראנס של אושר כשהתעללה בגופו של הפוני בוי שלה. כשפלאג טמון באחוריו ומצבטים לפטמותיו, סופה נראה היה כשייך לה יותר מאי פעם. הוא היה חסר אונים וכבר איבד מקולו שכן כשצרח שוב ושוב חסמה את פיו בגאג וברצועה. היא מרטה את המצבטים שוב ושוב מפיטמותיו. גופו רעד ופירכס מבין ידיה. בכל פעם שאיים להתעלף שלפה את שוט הרכיבה והכתה בו באחוריו ובכפות רגליו. הוא נשאר ערני. כשהיה כבר חסר אונים לחלוטין שלפה את הפלאג מאחוריו וחיברה אל מותנייה את הדילדו השחור. "אתה רוצה אותו בתוכך , נכון סופה שלי?", לחשה באוזנו. הוא הנהן בראשו בחוסר אונים. היא חדרה אליו שוב ושוב. אולי כמאה פעמים. "אתה כבר לא גבר סופה שלי?. אין לך אפילו זין שיעמוד. אין לך כלום שם. תראה מה נהייה ממך", התגרתה בו תוך כדי שהדילדו מחליק בקלות פנימה והחוצה. "אתה רוצה את הזין שלך חזרה?", המשיכה להתעלל בנפשו. הוא הניד ראשו בשלילה. "למה סופה שלי? כי אתה כבר שייך לי ואני אעשה בגוף שלך מה שבא לי. אתה הרכוש שלי ! נכון?, שאלה. הוא ידע שהיא צודקת.

הדילדו החליק פנימה והחוצה בקלות רבה מדי. "אתה אוהב שאני נכנסת אלייך מאחור כמו אישה..נכון? אתה אוהב לדעת שכבר לא תהייה גבר לעולם. לעולם!", אמרה תוך כדי שהיא קופצת את שפתיה. היא הסירה את הדילדו המשומן והרכיבה על מותנייה את הדילדו האדום שרכשה באחד ממרתפי הסאדו במינכן לפני כשנתיים. היא לא השתמשה בו למעלה משנה. לא היה סאב שהיה מסוגל לשאת את גודלו, קוטרו ומשקלו. 24 ס"מ אורך! כשניסתה להחדירו לאחוריו הוא השתולל. מעולם לא ראתה אותו כך. "אם לא תתנגד , יהיה לך יותר קל. תפסיק! לא אוותר לך", המשיכה ללחוש באוזנו. "אתה שייך לי! אתה שייך לי! אתה שייך לי!", לחשה באוזנו כל העת.החדירה הייתה ארוכה ואיטית. נראה היה כי אחוריו פשוט נקרעים לגזרים. נימי הדם בחיבור אחוריו היו סגולים בצבעם. בסופו של דבר נכנס הדילדו האדום , מלוא אורכו, אל פי הטבעת של סופה. היא חייכה. ידעה שהאילוף הזה יהיה פורה ביותר. סופה כבר לא ימרה לעולם את פיה.

כשסיימה וסופה היה כבר ממוטט לגמרי בחרה באקורד הסיום של הסשן המאלף שלה. היא הסירה את הגאג מפיו ואמרה "אצליף בך עתה 50 פעם ובכל פעם אתה תצרח: לעולם לא אאחר יותר גבירתי... ברור?". וכך היה. כל הצלפה הייתה חזקה מקודמותיה והוא חש כי יתמוטט בכל רגע. הוא חש מאושר וכואב בעת ובעונה אחת. היא לא ריחמה עליו. אחוריו בערו כפי שלא בערו מעולם. כשחשב להתעלף בהצלפות האחרונות ידע כי לעולם, לעולם, לעולם לא יאחר יותר.

לאחר כשבוע, כשחשה כי מצבו הפיזי הוטב הסבירה לו שתהליך השינוי מצריך ניתוח נוסף. כהרגלו ביקש הסבר וכהרגלה אפילו לא טרחה להשיב לו, למעט המילים: "אתה הרכוש שלי. אתה שייך לי. אני לא חייבת לתת לך שום הסבר על שום דבר. ככה אני רוצה וככה יהיה. ברור לך סופה?" לרגע לא הבין למי פנתה בשם "סופה" עד שקלט שהוא בעל השם המיוחד. למעשה אהב את השם כבר מן הרגע הראשון . בכל פעם שהיה שומע את השם "סופה" היה גופו מתמלא באושר וברגשות חיוביים וטובים. כשהשתמשה בשם "סופה, ידעו היא וגם הוא שזהו האושר האולטימטיבי של שניהם.

האושר לא התפוגג ולו לרגע לאחר ששוב שבו אל הקליניקה של ד"ר זינגר, המנתח הפלסטי. הוא חייך אליה באהבה רבה ואיבד את הכרתו מייד כשהוחדר לווריד גופו נוזל ההרדמה. הגברת הייתה הפעם מאד ממוקדת ויחד עם המנתח עברה בדיוק נמרץ על תכנית העבודה הצפויה לשעות הקרובות. עיקריה - קטיעת כפות הידיים בעוד שעל הרגליים הורכבו פרסות פוני מיוחדות. פירסינג של 9 טבעות בכל צד של הגוף, המאפשרות קשירה. לקראת סיום יושתל באחוריו שבב איתור וכן פלאג קבוע שיאפשר לו בין היתר להיפטר מן הפסולת המיותרת של גופו ולה להשתמש בפלאג לצרכים שתמצא לנכון. לכל אורך גופו יועברו חוטי חשמל מיוחדים כדי שניתן יהיה לשלוט בו באמצעות זרמי חשמל מכווננים בוולטאז' שונה בכל פעם. מתחת לכתפיים יושתל קולט איתותים מיוחד כדי לכוון את סופה למטרות פעילותו השונה בכל פעם. התכנית היא שלקולט זה יהיה שלט רחוק שיופעל באמצעות קוד מיוחד שרק היא תדע את שילב המספרים הנכון. ובכך לא תמה התכנית – הניתוח אף יכלול השתלת מגנטים מיוחדים שמטרתם כפולה – להיצמד על הפירסינג המתוכנן באף של סופה ולשלוט על חוסמי העיניים במידה וייווצר בכך צורך. בהחלט תכנית פעולה ענפה, עמוסה ומפורטת.

ד"ר זינגר התפעל כל העת מן היצירתיות הרבה של הגברת. אך היא הייתה מרוחקת וממוקדת בסופה השוכב בהרדמה מלאה בחדר הניתוח. היא כבר ראתה בעיני רוחה איך היא קושרת אותו בטבעות הפירסינג לקיר המחסן כדי למנוע את בריחתו לעליית הגג. עוד ראתה בדמיונה את רגעי האושר שלה כשהיא לוחצת על צרוף המספרים הנכון בקודן של השלט רחוק המפעיל את עוצמות השליטה וסופה מגיע אליה בתוך שניות להשביע את רצונה. היא ידעה שרק עם הצלחת הניתוח, שובו להכרה והחלמתו של סופה, תוכל לחשוב על משהו אחר.

הניתוח ארך כ – 5 שעות. סופה התעורר כעבור יומיים. הוא קדח מחום והרבה למלמל מתוך שינה טרופה. מלמולים לא ברורים על מניות שקרסו. על הדולר המתמוטט. ניכר בו שגופו עובר מוטציה לא פשוטה. הגברת הייתה מודאגת. את כעסה הרב מיקדה בד"ר זינגר שהבטיח לה שרק עם סבלנות סופה יתאושש. לה לא הייתה סבלנות. היא רצתה תוצאות. היא גם ידעה כי ישנו עוד ניתוח אותו היא מתכננת להשלמת השינוי. הניתוח במיתרי הקול כדי לנתק לחלוטין את יכולתו של סופה לדבר, ולהסתפק בצניפות סוס. לגברת היה תאריך יעד שלא הייתה מוכנה להתפשר שלא לעמוד בלוח הזמנים שלו.

הגברת האיצה בד"ר זינגר להזריק לגופו של סופה סדרה מאסיבית של זריקות קורטיזון. המנתח התנגד בתחילה, אך לא עמד בלחץ והסכים. כרגיל היא צדקה. כעבור 24 שעות סופה פקח את עיניו וחייך אליה. היא הייתה המאושרת בעולם. כשראתה את החיוך ידעה שתכניתה תצליח.