יום ראשון - חלק א'
למחרת בבוקר היא איחרה בכמה דקות, היה לי ברור שזה בכוונה כדי לבחון מה אעשה. היא נכנסה לחדר, "סליחה על האיחור אדוני אבל ..." תשתקי, לא מעניינים אותי התירוצים שלך. תורידי את הנעליים והגרביים שלך. תשכבי על הגב ותרימי את הרגליים למעלה. היא הסתכלה עלי המומה, התקרבתי אליה ונתתי לה סטירה חזקה, מיד! היא החלה לדמוע אבל בלי לומר מילה נוספת הורידה את נעליה וגרביה ונשכבה על השטיח. רגליים למעלה. היא הרימה. תצמידי אותן. לקחתי מקל שיש לי בחדר והתחלתי להצליף על כפות רגליה, היא צרחה (מזל שבשעות האלה עוד אין אף אחד במשרד) אך המשכתי להצליף על כפות רגליה 20 הצלפות. עכשיו תנעלי חזרה את נעליך ותעמדי פה. היא בכתה ובקושי הצליחה לנעול את נעליה מרוב כאב.היא נעמדה אך היה ניתן לראות שקשה לה לעמוד מהכאבים. כל פעם שתאחרי זה יכאב, כל פעם יותר ויותר, ברור? כן אדוני.
עכשיו לכי לחדרך, את לא קמה מהכיסא שלך בלי לבקש רשות, לא שותה, לא אוכלת, לא הולכת לשירותים – כלום. אם את רוצה משהו את מתקשרת אלי בטלפון הפנימי ומבקשת רשות. ברור ? כן, אדוני.
עכשיו לכי לעבוד.
אחרי כרבע שעה היא מתקשרת ומבקשת רשות ללכת ולכין לעצמה קפה. אין לך רשות, אני רוצה שתשבי עכשיו שעה, בעוד שעה בדיוק תכנסי אלי עם רשימת המשימות שאת צריכה לעשות היום בעבודה. הרשימה צריכה להיות מה את צריכה לעשות ובאיזה שעה בדיוק תסיימי כל אחת מהן. אם הרשימה תהיה סבירה ומוכנה בזמן, אחרי זה תוכלי ללכת להכין לעצמך קפה. "טוב". תגיעי מיד למשרד שלי!
אחרי כמה שניות היא נכנסה בדלת, חיכיתי לה ליד הדלת, סגרתי אחריה ואיך שהדלת נסגרה נתתי לה סטירה חזקה. מה זה "טוב" ?! כבר את שוכחת ? טוב אדוני. ברור לך ? כן, אדוני.עכשיו תחזרי למשרד שלך ותעשי את מה שאמרתי לך.
אחרי שעה בדיוק ראיתי שהיא לא הגיעה ולא התקשרה. התקשרתי אליה. מה קורה ? עוד לא סיימתי אדוני.
תגיעי לכאן מיד! היא הגיעה. תושיטי את הידיים שלך קדימה כשכפות הידיים מופנות למעלה. לקחתי סרגל מתכת והתחלתי להצליף על כפות ידיה. אחרי שכפות ידיה היו אדומות לגמרי, תפסתי את שיערה השחור ומשכתי לאחור, התקרבתי לאוזנה ולחשתי לה – כשאני אומר לך לתת לי משהו את תתני אותו בזמן. יש לך עשר דקות לחזור למשרד שלי עם הנייר שאמרתי לך אחרת את תתחנני שזה יגמר רק בעוד סיבוב של הצלפות כמו שהיו עכשיו, וחוץ מזה את יכולה כבר לשכוח מהקפה שלך. היא אכן חזרה אחרי עשר דקות בדיוק עם הנייר שהיה נראה סביר. אני מציע לך לעמוד בכל מה שכתבת פה אחרת יהיו עונשים.
כן, אדוני. אדוני, אני יכולה ללכת לשתות משהו ? כן, אבל רק מים ומיד אחרי זה את חוזרת למשרד שלך לעבוד. כן, אדוני.
לפני 13 שנים. 18 במרץ 2011 בשעה 9:52