אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אמיצה

פשוט אני. פשוט אישה.
לפני 13 שנים. 15 באפריל 2011 בשעה 13:31

ומה יש לברברה על הצוואר..?? או שאני סתם מדמיינת כבר....












שיהיה סופ"ש קסום.
לפני 13 שנים. 14 באפריל 2011 בשעה 6:49

קצת קשה לי לעכל..
טוב , גם לא ממש היה לי זמן לעכל...

אני מנסה להחליט אם אני שמחה ... עצובה... מרוצה... או שסתם בהלם..

ביום ראשון .. ה 10/04/2011 הפכתי מפרודה לגרושה.
עמדתי בטקס המביך ..והמיותר.. אני חייבת לציין.. והוא "גירש" אותי.

חיכיתי למעמד הזה שנה ו4 חודשים .. מי חשב שזה יארך כל כך הרבה זמן..
תקופה לחוצה .. השנה עם הכי הרבה תהפוכות במצבי הרוח שלי..
מצחוק מתגלגל שבד"כ הוליד בכי מפרק ששולח אותך לישון..
מרגעי שמחה ואושר עד ל רגעים של עצב עמוק ועצבים עזים.
מרצון לבית משפחה ואהבה עד ל זלזול ענק בכל המערכת הזו שנקראת "מוסד הנישואין"
מסבלנות ושלווה ועד ל התפוצצות וזעם גדול לכל הסביבה .
מחוסר אמון ומחוסר ביטחון בעצמי ובכלל ועד לנאיביות ואופטמיות של "הכל יהיה בסדר"

שמחה שזה אחריי.

מאחלת לעצמי חיים טובים ומאושרים .

וחייבת גם להתנצל אם התקופה הזו עשתה אותי למטרד סביבתי..
אם פגעתי או הכאבתי או עצבנתי ..
וגם .. תודה לכל מי שעמד לצידי ..חיבק ..חיזק.. הקשיב גם כשלא אמרתי כלום.



לפני 13 שנים. 27 במרץ 2011 בשעה 9:50

יכול להיות שאין בי אפילו לא טיפה אחת של רוע??

או שבעצם אינני מודעת לקיומו...

לפני 13 שנים. 19 במרץ 2011 בשעה 15:41

התחפשתי לפצצה גרעינית...השקעתי...

אף אחד לא הבין את זה - מה.. זה מדיי יצירתי??

או שאני לא פצצה???

הגרעינים אולי לא בלטו לעין??

(אף אחד לא הבין למה התחפשתי . אוף!)

סתם..בא לי לקטר.

לפני 13 שנים. 14 במרץ 2011 בשעה 19:57

אין לאן לברוח מהתוצאות של המעשים שלנו.

המחיר כאן.. קיים ונושם.

לטוב ולרע..

{במקרה הזה חצי ק"ג יותר מלפני שבוע ): }

ככה זה כשנלחמים בתחנות רוח ..

לפני 13 שנים. 11 במרץ 2011 בשעה 11:38

כן..
התוצאות קשות..

אבל להרוס זה קל.
זה אפילו לא ממש קשה.

מי כמוני יודעת.. אני טובה בלהרוס.

לפני שנה וחודשיים החלטתי שאני לא יכולה להיות יותר האשה שלו. (בעצם אף פעם לא הייתי.)
הוא נלחם.. או לפחות עשה קצת קולות של נלחם.. בעצם .. אולי הוא אפילו לא ממש הזיע.
נשארתי לבד במערכה..
עשיתי בדק בית.. שתוצאותיו רק העציבו אותי יותר..

אני טובה בלהרוס - זה בדיוק מה שהוכיח לי אותו בדק.

חוסר ביטחון זו תכונה איומה.
וכן.. ניחנתי בה .. אפילו בכמות גדולה.

תמיד פחדתי שאשאר לבד.. לא ברור לי למה.
החלום על הבית והמשפחה תמיד ליווה אותי..
להיות האשה של.. לאהוב.. להיות נאהבת.. להתקדם ..לקדם... לבנות..

אבל לבנות זה קשה. קשה מאוד אפילו...
להרוס זה קל.

כל מערכת יחסים שלי הותירה אותי עם סדק קטן.
והיו דיי הרבה סדקים..שהפכו לשברים..

ולבנות זה קשה.. אני טובה בלהרוס.

שואלת את עצמי איפה אהיה בעוד 5 שנים..
ואין לי תשובה ברורה.
רק יודעת שאני רוצה להיות שלמה.
בטוחה.
יציבה.

לפני 13 שנים. 9 במרץ 2011 בשעה 12:35

לא עמדתי בפיתוי.
לא שלטתי בעצמי.
נפלתי.
ויתרתי לעצמי.
שכנעו אותי ..אז השתכנעתי.
רק היום ..מחר אחזור להיות ילדה טובה.
אני במחזור.. זה מסביר הכל.
רק טעמתי.
ככה אני כשאני מדוכדכת... מוציאה את הכל על מתוקים.
אני פשוט חסרת עמוד שדרה.

כל אלו ..ועוד...

חייבים לעוף (ומהר) מהלקסיקון שלי!!

לפני 13 שנים. 7 במרץ 2011 בשעה 11:39

אני מצטערת שככה זה ... פשוט נכתב בבלוג..

אבל הרגשתי צורך.

לא כל כך ברור לי למה אתם פונים לנשלטת..כמוני .. כמוכם...
ומתחננים שתשלוט בכם.. תכאיב לכם... תצווה עליכם... וכו' וכו'...

לא שאני לא רוצה.. (האמת - אני לא ממש רוצה)
אני פשוט לא מסוגלת.. זה לא יקרה.. בחיים.
אני לא מתחלפת. לא מתכוונת להיות...

פשוט נשלטת. טוב לי ככה. גאה ב - ככה.
אם תקראו טוב זה גם כתוב.

אז דיי.. אני לא הכתובת.
בטוחה שיש כאן מספיק מלכות ושולטות שישמחו להיות שם. איתכם.

בהצלחה .

לפני 13 שנים. 5 במרץ 2011 בשעה 17:49

יש לי חשק עצום לאיזה עמוד בבית.

ולאיזו מישהי שמעבירה שעורים פרטיים (:

כמו המדהימה ..הסקסית.. שכל כך היפנטה אותי אתמול כשהתחברה טוב טוב לאותו עמוד נכסף.

לפני 13 שנים. 4 במרץ 2011 בשעה 13:27

של רוגע שלווה והמון אהבה.

(יצא לי וניל.. וניל צרפתי . )

והנה אחת המדהימות. בעיניי.