בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אמיצה

פשוט אני. פשוט אישה.
לפני 13 שנים. 24 בפברואר 2011 בשעה 12:01

אצלי הכל שקוף.
רואים הכל כשמסתכלים עליי.

כמו המים הצלולים.. הכל נראה לעין..
אם יש לכלוך הוא בדרכ צף.. לעיתים גם שוקע.

לפעמים עכור קצת..
לפעמים כמו הים - מלוח.

לו רק יכלתי להיות פחות שקופה..שקופה מדיי.

לפני 13 שנים. 18 בפברואר 2011 בשעה 14:04

רגעים של שמחה..
מביאים רגעים של אהבה..
שמביאים רגעים של כאב..
שמביא רגעים של רגש...
שמביא רגעים של דמעות..
שמביאות רגעים של עצב..
שמביא רגעים של ייאוש..
שמביא רגעים של פסימיות..
שמביאה רגעים של אבדן..
שמביא רגעים של אדישות..
שמביאה רגעים של קפיאות..
שמביאה רגעים של רצון..
שמביא רגעים של תקווה..
שמביאה רגעים של אופטמיות..
שמביאה רגעים של שמחה.

לפני 13 שנים. 14 בפברואר 2011 בשעה 13:27

לחתום ב וולנטיין על הסכם גירושין...

אם זה לא היה עצוב .. כנראה הייתי צוחקת.


לפני 13 שנים. 8 בפברואר 2011 בשעה 10:06

הוא אחד היותר חזקים שיש לנו במוזיקה הישראלית .. לפי דעתי.

ואם תקשיבו למילים .. אולי תזדהו - אני מאוד מאוד מזדהה ומחוברת לרובם.

והנה אחד האהובים עליי



לפני 13 שנים. 5 בפברואר 2011 בשעה 11:39

הקור הזה חודר לנשמה ולעצמות ..

מתחשק לי להשאר בתוך הפוך לנצח .


לפני 13 שנים. 28 בינואר 2011 בשעה 20:08

שמעתי אותה..
את הילדה הקטנה ההיא .. והיא בוכה.

הרגשתי אותה ..
היא צחקה בקול.

קראתי לה..
היי . עיצרי !! חכי לי!! לאן את ממהרת..????

והיא כמו לא שמעה.. ברחה במהירות.
רצה ורצה.. צורחת לא לילדות . כן לבגרות.

אין זמן למשחקים. כולם מצפים ממנה למעשים.
היא לא תאכזב אף אחד. אסור לה.

תגדלי . היא התחננה.
תגדלי . תצמחי. תתפתחי. תתבגרי. תלמדי. תעשי. אל תתלונני.
והכי חשוב - אל תביטי לאחור.

וכמו מטה קסם.. אין זכר .
חלל גדול שחור.
לא זוכרת.
היא ילדה אישה.

0-12 נעלם לה..נמחק לה . איי שם.
לא ניסתה מעולם לחפור.
לא רצתה לנבור.

היום שמעתי אותה שוב..
הילדה ההיא... אני.


לפני 13 שנים. 21 בינואר 2011 בשעה 19:02

לפני 13 שנים. 17 בינואר 2011 בשעה 10:04

כן.. אני כזו דאגנית..

זה מטריף אותי לפעמים.. איך אני תמיד רואה שחורות.

תמיד חושבת שמשהו רע קרה..
תמיד מדמיינת כבר מה קרה ואיך...

ותמיד.. אבל תמיד .. כשמתברר לי שהכל בסדר - מרגישה הכי מפגרת.

וחוזר חלילה.. פשוט אין לי שליטה על זה..
איפה מוסרים 100000 טון של דאגה ולוקחים במקום קצת שלוות נפש ואדישות?????

(פשוט נראה לי בריא יותר ..לי..לילדים..לכולם.. לא?!)



לפני 13 שנים. 8 בינואר 2011 בשעה 11:04

כן.. הייתה תקופה שבאמת האמנתי לו .

והנה .. עברה שנה - בדיוק.
דרך של מלחמות תככים ריבים כעסים ומלחמה .. לא למעני אלא בי.

מסתכלת לי ככה על הדרך.. על ההסכם שיחתם השבוע ..
תוהה לעצמי...

איך האדם שכביכול היה החצי השני שלי (רק בדיעבד כי ברור שזה לא היה ככה לעולם)
האבא של הילדים שלי ..
האחד שעמדתי איתו תחת החופה והתקדשנו אחד לשניה.
זה שהאמנתי שאזדקן איתו מחובקת על הכורסה ..

היום.. אני בקושי מביטה לו בעיניים..
הוא לא יודע מי אני ..
ואני דיי בטוחה שהוא גם לא צריך לדעת.

שואלת את עצמי אם אוכל להיות שם שוב עם אחר..
הלב רוצה מאוד .
אבל הראש .. מייד נלחם ומנסה להגן ולשמור .

יוצאת לדרך חדשה ..בשנה חדשה.
מרגישה חדשה.

הוא כועס וטוען שהרסתי לו את החיים...

אבל..
יודעת שעשיתי הכל למענו .
יום אחד הוא יודה לי על הכל.

לפני 13 שנים. 31 בדצמבר 2010 בשעה 12:53

מתבוננת בזו שמסתיימת לי כרגע..חושבת..מבינה..שואפת.

יודעת שעבדתי קשה ..הוכחתי לעצמי הרבה.
הצלחתי להפוך את החיים שלי מקצה לקצה.
גיליתי את עצמי.
בכיתי , כעסתי , התייאשתי , למדתי.

מאמינה שמעכשיו הכל יהיה בסדר.

לאן שלא אלך..



לאן שלא תלכי
שירי מימון

את עוד תחשבי עליו..למה שתרצי אליו?
את אוהבת, את עוזבת עכשיו
עולם מלא באנשים מחפשים ומבקשים
תבקשי גם בשבילך את
כל מה שלב צריך בשביל לפעום
והגוף בשביל לחלום

לאן שלא תלכי רק אל תשכחי יבוא היום תביני הכל
תהיי בשבילך ותתחילי לגדול
כי יש המון אהבה בעולם וגם אם לא מושלם
לא רואים את גבול התהום שבפנים

תסמכי שוב על עצמך תאמיני בדרכך
יש בנו כוחות שלא הכרת
לא תמיד יהיה לך קל העצב הולך אבל
כשהלילה מתארך את
כל מה שלב צריך בשביל לפעום
והגוף בשביל לחלום

לאן שלא תלכי רק אל תשכחי יבוא היום תביני הכל
תהיי בשבילך ותתחילי לגדול
כי יש המון אהבה בעולם וגם אם לא מושלם
לא רואים את גבול התהום שבפנים

עולם מלא באנשים מחפשים ומבקשים
תבקשי גם בשבילך את
כל מה שלב צריך בשביל לפעום
והגוף בשביל לחלום

לאן שלא תלכי רק אל תשכחי יבוא היום תביני הכל
תהיי בשבילך ותתחילי לגדול
כי יש המון אהבה בעולם וגם אם לא מושלם
לא רואים את גבול התהום שבפנים

לאן שלא תלכי
רק תבקשי
עולם מלא באנשים
רק תבקשי...
רק תבקשי...