|
|
|
הלכת לאיבוד ילדה ?
העיניים מבריקות
מעורפלות
מחפשות לגעת באדמה
המוארת
המוכרת
היציבה
לצעוד בה בבטחה
גם אם היא סדוקה
גם אם יבשה
הלכת לאיבוד ילדה .
העיניים כבר רטובות
בין המון אנשים
הם דוחפים
מרפקים
מחפשת אויר
חמצן
לנשום עמוק
להפסיק לרעוד .. להפסיק להיחנק
הלכת לאיבוד ילדה !!
העיניים כבר סוערות
הן נוטפות
נוזלות
זורמות בזרם עצום
ישובה על ריצפה קרה
מרימה מבטה לתקרה
בוכה .
הלכתי לאיבוד אבא
צריכה אותך
אני בסך הכל ילדה
ואצלי ..
הוא לא נראה באופק
או לפחות הוא לא כזה עקבי
אתמול בערב הדלקתי את המאוורר
קיוויתי שהרוח תיקח איתה את חוסר התשוקה מבין רגליי
כבר שנים שלא הרגשתי כל כך קרירה
כל כך חורפית שם למטה ..
כנראה שהמשפט המוכר
״ משביעו מרעיבו - מרעיבו משביעו ״
לא כזה רחוק מהמציאות
בוכה , כואבת , מתייסרת , מתוסכלת , מתחרפנת , צורחתתתתת
מרוב בדידות כפויה כזו שכבר בא לי שהיא תלך
תלךךךךךךך ותיעלם מחיי
נו כבר
שמש
כולם מדברים עליך ..
בואי אלי כבר !
מסתכלת לאחור ..
מנסה לסכם 10 שנות קהילה ..
עד אז לא היה לי מושג שקיימת כזו בכלל
נזכרת בפעם הראשונה ששמעתי את המילה
״ סשן ״
עם עיני עגל מביטה ומנסה להבין את משמעותה ..
אין לי ספק שהמילה שהגדירה אותי הייתה טוטליות
מהרגע הראשון זה להיות שם
מהרגע הראשון זה להבין את מקומי
מהרגע הראשון כל רצוני היה בעצם רצונו
מהרגע הראשון הריצפה הייתה מקום נח
מקום של ביטחון עבורי
מהרגע הראשון היה צורך להתמסר
לתת
ולהעניק
ולהיות סופר סופר מרצה וצייתנית
סאבית לתפארת
נכון .. למדתי וזה לקח זמן
רק שזו הייתה למידה מהירה ביותר
מהסימון הראשון התחננתי לעוד ועוד
ואני בכלל לא מזוכיסטית
עברה שנה
ועוד אחת
והרגשתי גאווה
להיות חלק מקהילה כזו מדהימה
וקינק היה נראה לי לא שייך
וקצת זלזול בהוויה ובמה שבדסם מסמל עבורי ישר היווה פתח לריחוק ובריחה
איבדתי לא מעט חברים בדרך
אבל היא הייתה הדרך שלי
וצעדתי בה עם ראש זקוף
הייתי גאה
לא נשאר בי זכר לוניל ..
וגם לא פצפוצים
ועוד שנה ועוד ועוד
וזו כבר לא אותה הקהילה
וגם לא אותה האשה
משהו השתנה
הטעם מרגיש לי מוזר בפה
מתפצפץ וונילי למדי לפעמים
דינוזאורים מסתתרים במערות
ואני בכלל צעדתי לשנת תרש״ח ( או משהו כזה ..)
יודעת בדיוק מה אני צריכה
ומה אני רוצה
ושקט זו לא מילה גסה
המסיבות והרעש יחזרו
או שלא .
נה נה בננה
I do what I wanna
😅
שומעת לראשונה
וזה מה שיש לי בראש
אגב
זה מדבקקקק
😬
אולי קצת יותר..
לא אלכוהול
לא פחמימות טעימות
לא סוכר
לפעמים מרגיש גם בלי חיים ..
מתגעגעת לטעם
לריח
לתחושה של אחרי
סשן מנטלי ארוךךך ומתמשך
כזה שאימצתי לעצמי כל עוד אצליח
וזה קשה
לשמוח בלי פחמימות
להינות בלי מתוק
להשתחרר בלי אלכוהול
להפסיק לחיות על אכילה רגשית תמידית
בכל הכח
אולי בסוף אצליח להוכיח לכל העולם ובעיקר לעצמי שזה אפשרי !
( רק קצת קצת מתגעגעת לוודקה אבל שששששש )
😊
מתי זה כבר חוקי ..?
איך שלא אנסה לסובב את זה
איך שלא אנסה לברוח מזה
להדחיק
להכחיש
היא פה
בכל הכח
כמו שמעולם לא הייתה
לא בטוחה כמה אני רוצה אותה
אבל מה שבטוח
היא פה
היא לא נותנת לי לברוח לשום מקום
היא מכריחה אותי להתמודד
לטוב ולרע
עצמאית .
רק את המנגל לא יודעת להדליק . עדיין .
לדקלם מילים זה נחמד ..
היופי האמיתי זה להצליח ליישם אותן!
