666

אני מחכה לך עם פלאג קולר גאג כדור. מתרגשת זו לא מילה. לא התראינו שבועיים וחצי ולי זה נדמה כמו חצי שנה. אתה נכנס ואני מסתערת לך על הנעליים. הליטוף שלך ממיס אותי. אני נצמדת אל הירך שלך, והייתי מוכנה להישאר שם. אבל אתה תופס את השיער האסוף ומושך אותי אחריך אל הספה. מסיר מעליי את הגאג ומורה לי ללקק את הנעליים שלך מבלי שאשאיר פיסת עור נעל יבש. אני שוקדת ומלקקת. ואתה משחק לי בדגדגן. אני מתפתלת כי המגע שלך משכר, ואתה מורה לי לא לזוז ולהמשיך במלאכה. אני ממשיכה ומלחחת כל מקום שאני מגיעה אליו. אתה מוכיח אותי על שהשארתי פס יבש על נעל שמאל. כמה מביך. אתה תופס לי בשיער שוב ומנחה אותי אל הזין הקשה שלך. אני שואבת אותו אליי. נהנית לפגוש אותו שוב. את הריח שלך, את העור שלך. אנחנו מדברים תוך כדי. אתה מורה לי להביא לך מקלות כביסה. כן, הכנתי. הרי נתת לי הוראה לפני שנסעת שאצטייד בהם. אתה מצמיד לי כמה לכוס. זה שבדגדגן מציק לי יותר מדי. כאילו קורע את הבשר. אני כל כך רוצה לרצות אותך, אבל הכאב שאתה מוציא ממני הוא בלתי נסבל ממש. אני מייללת, מתחננת, משתוללת – כל הדברים שאני מתעבת. רוצה להיות אצילית, ופשוט לא מצליחה. צביטה חזקה בזרוע משתקת אותי עד כדי דמעות בגרון. הכאב כל כך רע, שהוא מוציא ממני את הרצון והיכולת להתמרד לך. אז אני נוזלת לכניעה ועלבון ומבצעת מציצה מכאנית וכנועה. אתה מחדיר אליי אצבעות. משתעשע בדגדגן. נוגע לא נוגע וזה מטריף. אני שוקדת במציצה כדי לנסות ולהראות לך הכרת תודה ושירותיות. אתה פוקד עליי לשבת ולפשק רגליים בפניך. מצמיד לי אטב מהדגדגן אל הלשון. האצבעות שלך מטיילות בתוכי ואני כל כך רוצה לזיין אותך. אבל לא. אתה קובע מה קורה. ואתה רוצה שאוציא לשון ארוכה החוצה ואפשק. המגע שלך נעים לי, ועוד יותר נעים לי המבט שלך עליי. אתה מרוכז במשהו. במחשבות? בי? בכוס הרטוב שלי? אני גומרת פעם אחת ומתמלאת באושר וסיפוק. אתה שמח בשבילי על שגמרתי, והחיוך שלך שוטף ממני את כל המחשבות. אני רוצה לתת לך גמירה משלך, אבל אתה עוצר אותי. רוצה לשמור את עצמך למחר? אתה מורה לי להכין את עצמי לקראת מחר, כי יצטרפו אלינו 2 כלבות. אני צריכה להיות מוכנה לקבל אותך מחר בשעה 18:30, להכין 3 קונדומים מלאים בקרח וארבעים ואחד נרות. אתה שואל מה אני עושה מחר ומורה לי שבכל זמן שבו אני בבית, עליי להקפיד להיות עם שיער אסוף, קולר שרשרת וגאג. וכאשר אני מחוץ לבית – עליי להיות עם פלאג בלבד. וואו, המרוץ שמתחולל אצלי בראש. איך אני אמורה להסתובב כל היום עם פלאג? אתה מסיים ומסכם לי את הכול, לבל אשכח משהו. לפני שאתה הולך, אתה נותן לי לשתות את השתן שלך, ואני גומעת עד שאני לא יכולה יותר. נותנת לשתן שלך לשטוף אותי. אתה מוסיף ומזליף עליי עוד ועוד ונדמה שהקילוחים לא נגמרים. את מה שאיני שותה, אתה מורה לי לשמור בבקבוק למחר. אני מתארת לי שעומד להיות ערב די מטורף. כל מה שאני רוצה זה שתהיה גאה בי ושתהנה להשתמש בנו.