tהורית לי לקחת חדר במלון באחת הקומות העליונות. הקפדת לציין שאתה רוצה חדר עם מרפסת. אני נכנסת ועורכת את הטקסים הרגילים שלי לקראת מפגש שלנו. מגלחת, מתאפרת, עונדת את הקולר. דואגת שעכל דבר יהיה במקום. רוצה להיראות מוקפדת.
כשאתה נכנס אני מתרגשת לא רק בגלל שזה אתה, אלא גם בגלל שמהתיק שלך מבצבץ קצהו של חבל. אני חולה על קשירות, ואתה אוהב לראות אותי תלויה וקשורה וחנוקה ומוחזקת חזק בין קשרים ולולאות. אני, מצדי, כל עוד יש לי קצת אויר, הכל בסדר.
בלי הרבה דיבורים, אתה מחזיק בצואר שלי ודוחף לכיוון המרפסת. אני נבהלת, כי אנעי לא לבושה, מלבד הקולר. מנסה לנעוץ עקבים בשטיח של החדר, אבל היד שלך מתעקשת ודוחפת אותי לכיוון הלילה שבחוץ.
אתה רואה שקשה לי מאוד, ומכסה לי את העיניים, כדי להחשיך את המצוקה והפחד מהחשיפה. לבסוף אני מוותרת ומתמסרת לרצון שלך. מניחה את הגורל שלי ביחדיך ומניחה ליד שלך להנחות אותי אל המרפסת הקרירה. הפטמות שלי עומדות מקור והשיניים נוקשות לי ללא שליטה.
אתה מעמיד אותי על הברכיים עם הגב אל העולם שלמטה ומהדק לי את הגוף אל הברזלים שך המעקה. זה מפחיד כל כך, ומרגיש לי כאילו אני מוחזקת רק בברזלים. הברזל קר כנגד העור והאויר הקר ממלא לי את הריאות. אתה פותח לי את הפה, ומשאיר אותו פתוח לבדיקה. מרחיב את הפתיחה עד המקסימום. אל תסגרי את הפה. אני רוצה לראות אותך.
אתה נכנס לחדר ומשאיר אותי שם. אני שומעת נקישות קרח בכוס, ומנשחת שאתה מתרווח לך בכורסה עם הוויסקי שלך ובוחן את החפץ הקשור שלך בחוץ.
אחרי המון זמן כך בחוץ, הפה שלי רועד כי השרירים כבר מתוחים. אתה קם אליי וממלא את הפה שלי בזין שלך. אני עוטפת אותך ומענגת אותך עד שאתה מתפוצץ לי בגרון וממלא אותו. אני משתדלת לא לטפטף אף טיפה שלך החוצה ומרגישה כמו כלי שלך לשימוש.
אתה משאיר אותי קשורה כך עד הלילה ועד שאני כבר לא יכולה לעמוד בקור שבחוץ. מתיר אותי מהקשירה ופתאום בחדר, על השטיח הרך, אני מבינה עד כמה הייתי חשופה לעיני כל מי שבמקרה הרים עיניים והסתכל למעלה בעיר הזאת.
לפני 14 שנים. 13 באפריל 2010 בשעה 18:16