לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

Anti decisional minds

קצת מהכל, הרבה מהכלום.

"אני האיש אשר בהציק לו עניין וצרה לו הדרך, ולא ימצא תחבולה ללמד אמת שיש עליה הוכחה מופתית, אלא בכך שיעשה
את המתאים לאיש אחד מעולה ואינו מתאים לעשרת אלפים בורים - הריני מעדיף לאמר זאת לבדו ואיני שועה אל הגנאי של
אותו עם רב, ואשים לבי לחלץ אותו יחיד מעולה מן הסבך שנסתבך בו, ואדריכנו ממבוכתו עד שיגיע לשלמות וירווח לו."
מורה נבוכים
לפני 12 שנים. 12 ביולי 2012 בשעה 18:54

חזקים חשים חולשה עצומה בעודם מכאיבים לאחר, שלא בכוונת תחילה.

לפני 12 שנים. 10 ביולי 2012 בשעה 20:16

"אתה מתמקד בעיקר ביופי שלך, זאת בעיה - אני לא נמשכת אל מראה כמו שאני נמשכת אל המוח."

אלמונית חדת אבחנה.

לפני 12 שנים. 12 באפריל 2012 בשעה 0:04

היא ישבה מולי, מחייכת בשקט בעיניים מלאות בחום. זיק שובב ונבון.
מבט רעב ושבע בו זמנית. שבעה מהעבר, רעבה להווה. אחר.
תרכובות נדירות של יצרים ורגש. געגוע קרוב. אפילו הטבסקו נשכח ממני.
נותרנו כמעט לבד במסעדה. תחושות אבודות שבו אלי בין לעיסה ללעיסה.
היא הייתה לרגע למראה, בבואתי השתקפה ממנה. כה שונים וכה דומים.
המלים בינינו נולדות בפשטות, ללא גינונים ורשמי רשמים. אפילו השקט בהיר.
אחרי הפרידה בביתה נהגתי לאט, מותח את הלילה מכביש לכביש. בראשי חשבתי אותה.
בחניית החזרה הביתה הבחנתי שנהגתי ללא מוזיקה, איתה ובלעדיה. המחשבות התנגנו בי.
במעמקי תוכי נבטו ניצני זריחה מחודשת.
גם השמש זקוקה לשמיים.

לפני 12 שנים. 10 באפריל 2012 בשעה 21:51

מלא בעצמי מרוקן מחושיי, נסיון ששחק את הרגש
תובנות שהניסו דמיון, אין כבר כמעט על מה לגשר
השראה קהה מאובקת שולחת מלים מעומעמות אל הדף הריק
התנגשות לבטים. פעם הימרתי, היום רק מחליט

הנסתר גלוי כבר לעין, הניחוש עוטה מסיכת ידיעה
התבוננות מעמיקה מעוורת, תום משכר שאבד לו
בוחר בנכון ונמנע מהנוח, בקרבות עם הפחד הוקרב שכרון החושים
דובק בלחשוב, להבין ולדעת, להרגיש ולגעת הפכו לשבויים

הרגש כאש שכובתה לה במים, גאות התבונה טיבעה נפש בוערת
גחלים עשנים שצפים על פני ים כבד ודביק
הייתי אחר ונהייתי עצמי, מים שקטים גועשים
עתה רק נותר להצית את הים, להבות נישאות על גלים

SID

לפני 12 שנים. 10 באפריל 2012 בשעה 21:31

מטומטם, הזוי ובהכחשה.

FFF

לפני 12 שנים. 9 באפריל 2012 בשעה 23:42

Fight / Flight / Freeze
Depends on one's wisdom, power and fear.


לפני 12 שנים. 9 באפריל 2012 בשעה 22:04

חבל שאת לא מגלה
לא מראה
סימנים של חולשה.
כן, הפחד משאיר צלקות

מקרוב את לא מוכנה
בורחת מהמחשבות של עצמך, חיוכך
מעוקם כמו סימן-שאלה
תמיד מתקפלת בזמן, זה חבל שאת לא מגלה
חבל שאת לא.

אמרת שזה כמו מלחמה - לילה ועוד לילה
אותה הבחילה.
לא מאמינה לאף גבר בעיר, מקרוב
היא לא מוכנה. זה חבל שאת לא מגלה.

** אחד הטובים של סחרוף.

לפני 12 שנים. 8 באפריל 2012 בשעה 4:17

ההתמכרות לנוחות מרחיקה את האדם מן האמת. השאיפה לשלמות מקרבת אותו אל השקר.

לפני 12 שנים. 7 באפריל 2012 בשעה 22:28

Reflects your strenght or your deepest weakness

לפני 12 שנים. 5 באפריל 2012 בשעה 21:59

לא התבונה ולא הרגש יש ביכולתם לגבור על עיתוי גרוע.