לפני 12 שנים. 27 בנובמבר 2011 בשעה 19:59
"כִּי בְּרֹב חָכְמָה, רָב כָּעַס, וְיוֹסִיף דַּעַת, יוֹסִיף מַכְאוֹב."
Anti decisional minds
קצת מהכל, הרבה מהכלום."אני האיש אשר בהציק לו עניין וצרה לו הדרך, ולא ימצא תחבולה ללמד אמת שיש עליה הוכחה מופתית, אלא בכך שיעשה
את המתאים לאיש אחד מעולה ואינו מתאים לעשרת אלפים בורים - הריני מעדיף לאמר זאת לבדו ואיני שועה אל הגנאי של
אותו עם רב, ואשים לבי לחלץ אותו יחיד מעולה מן הסבך שנסתבך בו, ואדריכנו ממבוכתו עד שיגיע לשלמות וירווח לו."
מורה נבוכים
לפני 13 שנים. 21 בנובמבר 2011 בשעה 21:01
"אנו יכולים לפרש זאת בכך שבאנושות, בדמותם של אזרחי טרויה, טבועה ההתמכרות לנקוט מדיניות המנוגדת לאינטרס העצמי".
ב. טוכמן
לפני 13 שנים. 6 בנובמבר 2011 בשעה 19:27
What do you prefer: defend your ego or just satisfy it?
לפני 13 שנים. 1 בנובמבר 2011 בשעה 20:03
"The most demanding challenge of any male is to stay horny and smart at the same time. The biggest challenge of any female is to decide what attracts her more: his smartness or his lust"
Night lord
לפני 13 שנים. 31 באוקטובר 2011 בשעה 20:52
"I have learned that people will forget what you said, people will forget what you did, but people will neve forget how you made them feel."
מאיה אנג'לו
לפני 13 שנים. 30 באוקטובר 2011 בשעה 20:27
- חדשה כאן?
- כן, השיעור הראשון שלי
- רואים, את אפילו לא מאופרת. ורקע, יש לך?
- לא, אמרו לי שכדאי ללמוד כאן, אולי ישחרר אותי.
- ישחרר? חחח\ מצחיק. ישחרר ממה?
- יש לי פחד קהל. לא מצליחה להחשף.
- אם היית מופיעה בפני קהל לא היית נראית כך.
- כך? מה זאת אומרת כך?
- אפורה, מאיימת, כמעט דוחה. יש בך משהו קר, מנוכר, מאיים, מתריס.
- תודה על הכנות.
- חח, אפילו לי קורה לעתים. נתחיל באיפור, משם נמשיך לתרגילי גמישות ולבסוף למהות - הריקוד.
- נשמע תובעני, אתה בטוח שאשרוד את זה?
- הזמן יגיד, מנסיוני ההתחלה קשה, גופך יזעק מכאבים, יהיו גם רגעי דמע, חרטה ורחמים עצמיים - לבסוף את תוולדי מחדש, בלרינה.
- אני מבינה, ואז אוכל להופיע בפני קהל?
- אכן, באומץ, בחן שובה לב ובכשרון מופלא - הזכירי לי את שמך?
- אני אמת.
- ומי המליץ לך עלי?
- הפחד.
לפני 13 שנים. 10 באוקטובר 2011 בשעה 20:24
Casino of emotions, stoned broke gambler leans on luck
She was fading out herself in a self embracing tribute
Giving up becomes difficult when the comfort is absent
The happiness suffers from agoraphobia
Does not appear in the colored crowd
You'll find it there, hiding near the corner of a dirty bar
She says "I fear", in the coldness of the lonliness I choose
The reality is a heated summer so why should i add burning desire
Her soul was captured by the matte autumn
Lonly trees shed away leaves of emotions
Watch me,she says, here i am twisting again, in a circular silence
The winter chill gripped her heart. Crawling, climbing, icing its way
Afraid to be abandoned and harmed, she admits from far away
Prefer to surrender before the war bursts away - not to taken captive
Unbearable torture that I learned on my flesh
And you are a Warlord who knows the desire wars secrets
לפני 13 שנים. 16 בפברואר 2011 בשעה 19:32
ניסיתי פעם.
לכתוב בלי לדעת מה, לרוץ אחרי המחשבה, מילה אחרי חצי אות, משפטים מעורבלים, דקים, שטוחים.
לכתוב את מה שחושב - לא לחשוב את מה שכותב.
זה לא קל, אין מספיק חמצן שם למעלה לאימון האינטרואלים הזה.
ומנסה גם עכשיו.
לכתוב ללא השראה, ללא הגיון, ללא מסר, לכתוב סתם. כתיבת חינם.
יש בזה גם משהו מקל, מניח, חסר כובד המשקל של המשמעות. לא כל מה שבפנים יוצא החוצה. המילה מחליטה מחשבה. ולא באמת.
עוצר לנשום, קשה לרוץ על מכונת הריצה הזו. המקלדת קובעת קצב. מעלה את הדופק. חייב לנשום.
המלים רצות, מזיעות, מתנשפות, נרדפות אל המסך.
בבל"ת.
סופר סתם.
לפני 13 שנים. 15 בפברואר 2011 בשעה 8:38
It is said that if you know your enemies and know yourself, you will not be imperiled in a hundred battles; if you do not know your enemies but do know yourself, you will win one and lose one; if you do not know your enemies nor yourself, you will be imperiled in every single battle.
San tzu
לפני 13 שנים. 8 בפברואר 2011 בשעה 23:02
בדרך כלל אנשים שופטים יותר על פי ההופעה מאשר על פי הפ?נ?ים. לכל האנשים עיניים, אך רק למעטים הכושר להביט פנימה.
כאן נשאלת השאלה: האם עדיף שיאהבו אותך או שיפחדו ממך? התשובה היא כמובן ששניהם רצויים, אבל מאחר שקשה לשלב את שניהם, הרי שאם יש לוותר על אחד מהשניים, הרבה יותר בטוח שיפחדו ממך משיאהבו אותך.
בכך טעותו הרגילה של כל שלטון מדיני, שהוא מחליף אמצעים במטרות.
כמה שנתרחק מהכנסייה - נתקרב אל אלוהים.
"עלינו להחשיב כטוב את הפחות גרוע."
"מוטב שנסיך לא יחשוש מן האכזריות, ובלבד שישכין שלום בקרב נתיניו."
"הבוז והשנאה הם ללא ספק אבני נגף שמהן על הנסיכים להישמר."
"חייב הנסיך ליתן את דעתו שיהא נראה כרחמן, משתתף בצערם של הבריות ולא כאכזר. אבל חובה עליו לשים לב שלא ישתמש לרעה במידה זו של רחמנות... מוטב לו לנסיך, שלא יהא חושש לחרפת האכזריות, ובלבד שישכין שלום ואחדות בקרב נתיניו ויסירם למשמעתו. כשיטיל את אימתו על ידי מעשי אכזריות מעטים מאוד, למען יישמעו וייראו, תהא רחמנותו גדולה יותר משל רחבי הלב שמתוך מידת רחמים מופרזת אינם מונעים ערבובי סדרים וסופם מרבים רצח ושוד."
ניקולו מקיאוולי, מתוך: הנסיך
תמיד מעורר סלידה, תמיד עצוב, תמיד נכון, תמיד רלוונטי. כל עוד מדובר באנשים, ובקשרים ביניהם.