משהו קוסמי קורה
כשדבר אחד נגמר.
גברים מהעבר צצים,
כאילו הם מריחים את זה.
הודעה מהיורד,
שנה שלא דיברנו, לרגע חשבתי שהוא טעה בבחורה.
"יש לי מלא מה לספר לך, בואי ניפגש. נשב על בירה."
"ואני חשבתי לשבת על הפנים שלך"
הוא צוחק, "גם לזה לא אתנגד".
יושבים על ספסל,
מספר שקשה לו.
מילואים, והחברה בדיוק זרקה אותו.
"את יודעת, הכרתי אותה יום אחרי שהזדיינו"
"ראית מה זה, אני מביאה מזל. אולי בקרוב תכיר מישהי חדשה."
שואל אם עולים אליי.
ואני רוצה, נורא. אבל הדמעות בעיניים שלו.....
"אולי עוד שבועיים, שתחזור מהמילואים, ותתחיל קצת להתגבר עליה."
לפעמים אני אכפתית.
ואם זה לא הוא, זה מישהו אחר.
מתקשר בדיוק כשאני באמצע שיחת הנפש.
מחכה שאחזור אליו,
עדיין זוכר איך ירד על ארבע.
עדיין זוכר את השוט.
עדיין רוצה להיות מה שאחליט.
"רק את יודעת מה הפנטזיות הכי כמוסות שלי."
אז בוא אליי,
אגשים לך פנטזיות.
תרד על ארבע,
תגרום לי לגמור,
בלי זיונים.
(אולי רק עם סטראפ)
ואולי גם אנצל את הסופ"ש
איפוס קל לכל המערכות,
המצב דורש בריחה מהמציאות
עד הפעם הבאה.
