דאדי מכין אותי לפגישה האחרונה שלנו,
רגע לפני הסוף.
בודק את הצעצועים,
את היכולות,
את התגובות.
להכניס ויברטור אחד פנימה
אחד בתוך התחתונים על הדגדגן.
להסתובב ככה בבית, לראות איך מרגיש
כי ככה אצטרך להגיע.
מיוחמת.
הכל מוזר ורוטט,
כמו דגדוג שאי אפשר לגרד
על הגבול בין לגמור לעוד לא שם
סוגרת רגליים, מזיזה את האגן,
מנסה לחצות את התהום
להגיע לצד השני.
ואחרי חצי שעה של חיכוכים
כשהתחתונים ספוגים
וכבר מזמן לא מרגישה את ההוא שבפנים,
דאדי אומר להוציא את זה שעל הדגדגן
ולהביא את הסטיספייר.
לא צריך הרבה כדי שאגמור
רק לשמוע את הקול שלו
ואני כבר מתחננת.
עוד כמה משפטים
והגניחות הופכות לצעקות.
הכל רגיש, הכל כואב
ובין ה-אוי ל-פאק,
אני אפילו לא יודעת כמה גמרתי
רק יודעת שלא יכולה להמשיך.
אומרת שזהו, מפסיקה.
אבל דאדי מזכיר -
אני שלו
הגמירות שלו
ואין כזה דבר להפסיק בלי רשות.
אז עוד 3 גמירות,
להקליט הכל,
לומר את המספר של כל גמירה.
נעמדת על הברכיים
בדוגי
ככה יהיה מהר יותר.
הרטיבות מטפטפת על היד
והירכיים.
הצעקות נבלעות במזרון
והיד הפנויה מושכת את הסדינים.
הרגליים רועדות
הלב דוהר
הראש מסוחרר
המיטה רטובה
הכוס כואב
אבל הכי חשוב
שדאדי גאה
בקטנטונת שלו.
